בהמשך לרשומה בנושא התפתחות שפה שהעליתי אתמול, ברשומה זו אסקור מבחר יצירות ספרותיות לילדים המשקפות תהליכים שונים בהתפתחות השפה.
פותחת בשירו של יהודה עמיחי, משחק מילים של דדי, מתוך הספר המחויך, הזנב השמן של הנומה (הוצאת שוקן, 1978), המונח כעת מולי. אומנם השיר הינו פרי יצירתו של המשורר, אך, לעניות דעתי, מציג "פיתוחי שפה" שחלקם מוּכָּרים להורים ולמטפלים.
חביב עלי במיוחד ספרה המחורז של מיריק שניר, ילדה אחת אמרה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985), שליווה אותי בעת תהליך הגדילה של בני.
תוכן הספר: "ילדה קטנה מנסה לומר מילה גדולה: "ילדה אחת אמרה: 'אַטוֹר'". בני המשפחה, בזה אחר זה, מגיעים ומשתתפים בתהליך הקניית המילה. "תגידי טרקטור!" כאשר הילדה מצליחה לבסוף להגיד את המילה הארוכה: "טרקטור", הם שמחים מאוד ואומרים לה: "עכשיו תגידי אוטובוס…" הספר מסתיים, אך לא הסיפור. ילדים והורים מוזמנים להמשיך אותו, עם מילה ארוכה אחרת." (מתוך האתר של מיריק שניר).
גם ספר הילדים החדש, דילי מאת מיריק שניר (הוצאת יסוד, 2012) עוסק בשיבושי שפה שהינם נורמטיביים.
בספר השפה המיוחדת של אורי מאת דויד גרוסמן, (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), מספר המחבר
את סיפורו של אורי הלומד לדבר, ומכל מלה הוא אומר רק צליל אחד. מכל בני המשפחה, רק האח הגדול שלן מבין מה הוא אומר.
אורי גרוסמן ז"ל שנהרג בדרום לבנון בחודש אוגוסט 2006, היה ההשראה לספר הילדים שכתב אביו דויד (אורית הראל, מעריב, 14.8.06).
ספר זה מחזיר אותי לרגעים בתהליך הגדילה המוקדמת של בני, בהם נדרשתי להבחין בין מטריה, פטריה, אטריה, עגבניה, שמשיה וכיו"ב שנֶהֶגוּ בעקביות מרשימה כ"יָה".
המלצה על הספר, בליווי הצעה לפעילות בעקבותיו, מוצגת באתר MYNET ירושלים (24.11.09).
באתר ספריית פיג'מה מוצגים הצעת פעילות להורים עם ילדיהם בעקבות הספר וכן רעיונות לשילוב הספר בגן.
הצעה לפעילות בעקבות הספר מוצגת גם באתר ילדים בסיכוי - המועצה לילדי פנימיות.
תוך שיטוט ברשת, נתקלתי במידע קצרצר אודות הספר הח' שברחה מהחור מאת אסף יפה (הוצאת רימונים כתר, 2005). הספר, העוסק בשיבושי היגוי, אינו מוכר לי.
תוכן הספר: "עילי הקטן מאבד את ה-ח', מכל אותיות הא-ב. הוריו ודודתו מתגייסים לסייע לו בחיפושים וקלינאית התקשורת מסייעת לו למצוא את ה-ח' שהסתתרה במעלה הגרון. הספר משלב לימוד אותיות והתמודדות עם קשיי הגייה." (מאתר ההוצאה לאור).
לקראת סיום, הספר מגמגם אבל פחות מאת מיכל מלין (הוצאת יסוד, 2005), עוסק בתומר, ילד עם גמגום.
המחברת, מיכל מלין, היא קלינאית תקשורת המטפלת בילדים ומבוגרים.
"קו-קו-קוראים לי תו-תו-מר. אני ילד ח-ח-מוד עם תלתלים שחורים ועיניים חומות ופה מחייך, אבל כשאני פותח אותו ומתחיל לדבר, קורה לי משהו מוזר...."
ניתן לעיין בדפים מתוך הספר באתר ההוצאה.
באתר בין הצלצולים של מט"ח והסתדרות המורים מוצגת פעילות בעקבות הספר לרגל יום המודעות הבינלאומי לגמגום המצוין מדי שנה ב-22 באוקטובר.
רקע תיאורטי "על רגל אחת":
במאמר שיבושי היגוי בגילאי הגן – מה לא ברור?, ורדה קריזר (קלינאית תקשורת M.A., מכללת גורדון לחינוך, רכזת קלינאיות מת"י נתניה), וטובול-לביא גילה (קלינאית תקשורת M.A., מכללת אחוה, רכזת קלינאיות מחוז מרכז-דרומי), מציגות את המיומנויות המוטוריות, תחושתיות ותפיסתיות המאפשרות הגייה תקינה. הן מציינות את ליקויי ההגיה הפשוטים והמורכבים ונותנות כלים לגננת כיצד לזהות ליקויים אלה.
בכתבה למה הילד עדיין לא מדבר ברור? מאת לין גרנרוט-קפלן ב-YNET הורים (4.2.10), ורדה קריזר, קלינאית תקשורת, מסבירה לאילו דברים כדאי לשים לב בהתפתחות השפה של ילדים. "מה חמודים הקטנים שלנו כשהם משבשים את המילים וההברות ואומרים "בָּטְבּוּט" במקום בקבוק או "דוּר" במקום כדור, אבל מה הגבול בין שיבוש חמוד לקושי אמיתי ברכישת השפה? "
במאמר "מלחמה במיפלציה": על שיבושי לשון של ילדים, הסופרת מיריק שניר נותנת הצצה מזווית הראייה שלה אל עולמם הלשוני המורכב של הילדים. מצטטת המלצה להורים מתוך המאמר: "בואו נאסוף את אמירות הילדים. התיעוד נותן להם הרגשה שמעריכים את שפתם, ונותן לנו זמן לרדת לסוף דעתם. אמירות ילדי המשפחה הן אוצר המנציח רגעים יקרים, לא פחות מתמונות הנאספות באלבום. אפשר לספר מהן בימי הולדת, אבל לא לפני שהילד גדל מעט ויכול ליהנות מהם איתנו, מבלי להיפגע."
הספר לשונות קטנים של מרים רות ומיריק שניר (הוצאת שבא, 1987; מהדורה מחודשת בהוצאת אוריון), המכוּוָן להורים, מכיל אמירות מקוריות שנרשמו מפי ילדים קטנים. חותם את הספר מאמר מאת מרים רוֹת ומיריק שניר, על מקומן של האמירות בהתפתחות שפת הילד ובמערכת הקשרים הנרקמת בין ילדים ומבוגרים. הספר מלווה באיורים חביבים של שלומית זּהר.
פותחת בשירו של יהודה עמיחי, משחק מילים של דדי, מתוך הספר המחויך, הזנב השמן של הנומה (הוצאת שוקן, 1978), המונח כעת מולי. אומנם השיר הינו פרי יצירתו של המשורר, אך, לעניות דעתי, מציג "פיתוחי שפה" שחלקם מוּכָּרים להורים ולמטפלים.
אַבָּא
אִמָא
אַבַּבָּא
אִמָמָא
אַבָּאמָא
אִמָאמָא
אַבַּמְבָּא
אַבַּנְגוֹ
אַבָּנָנָה.
אִמַנְגוֹ
אִמַרְצִפָּן
אִמָלֶה
אַבָּאלֶה
אַבּוּבּוּ
אִמָמוּ
אַבָּטִיחַ
אַבָּלוּן
אִמַסְטִיק
מָאמָא
בָּאבָּא
אִמִיצִי
אַבּוּמָה
אִמוּמָה
אִמָא
אַבָּא
גם שירה של דתיה בן דור, ככה זה בעברית, וכן שירים רבים אחרים פרי יצירתה, עוסקים ב"פניני לשון" של ילדים. מומלץ לקרוא לבד ו/או עם ילדינו ו/או נכדינו ו/או תלמידינו. הנאה מובטחת.
תוכן הספר: "ילדה קטנה מנסה לומר מילה גדולה: "ילדה אחת אמרה: 'אַטוֹר'". בני המשפחה, בזה אחר זה, מגיעים ומשתתפים בתהליך הקניית המילה. "תגידי טרקטור!" כאשר הילדה מצליחה לבסוף להגיד את המילה הארוכה: "טרקטור", הם שמחים מאוד ואומרים לה: "עכשיו תגידי אוטובוס…" הספר מסתיים, אך לא הסיפור. ילדים והורים מוזמנים להמשיך אותו, עם מילה ארוכה אחרת." (מתוך האתר של מיריק שניר).
"הספר דילי עשוי לרתק ולרגש ילדים הנמצאים בעיצומה של קניית מיומנות הדיבור -
תהליך מורכב הכרוך בקשיים ובתסכולים לצד הצלחות כמובן. למבוגרים משדר סיפור כזה שאין מקום לדאגה. חשוב לאפשר לכל ילד וילדה תהליך
טבעי ואישי של חיפושים ותגליות בשפה, ואין למהר להעיר ולתקן." (אתר ההוצאה לאור).
מצטטת מהספר:
"יש לה לגילי שפה משלה
אם תקשיבו תבינו מילה במילה
טוראים לי דילי?
איך טוראים לכם?"
בספר השפה המיוחדת של אורי מאת דויד גרוסמן, (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), מספר המחבר
את סיפורו של אורי הלומד לדבר, ומכל מלה הוא אומר רק צליל אחד. מכל בני המשפחה, רק האח הגדול שלן מבין מה הוא אומר.
אורי גרוסמן ז"ל שנהרג בדרום לבנון בחודש אוגוסט 2006, היה ההשראה לספר הילדים שכתב אביו דויד (אורית הראל, מעריב, 14.8.06).
ספר זה מחזיר אותי לרגעים בתהליך הגדילה המוקדמת של בני, בהם נדרשתי להבחין בין מטריה, פטריה, אטריה, עגבניה, שמשיה וכיו"ב שנֶהֶגוּ בעקביות מרשימה כ"יָה".
המלצה על הספר, בליווי הצעה לפעילות בעקבותיו, מוצגת באתר MYNET ירושלים (24.11.09).
באתר ספריית פיג'מה מוצגים הצעת פעילות להורים עם ילדיהם בעקבות הספר וכן רעיונות לשילוב הספר בגן.
הצעה לפעילות בעקבות הספר מוצגת גם באתר ילדים בסיכוי - המועצה לילדי פנימיות.
תוך שיטוט ברשת, נתקלתי במידע קצרצר אודות הספר הח' שברחה מהחור מאת אסף יפה (הוצאת רימונים כתר, 2005). הספר, העוסק בשיבושי היגוי, אינו מוכר לי.
תוכן הספר: "עילי הקטן מאבד את ה-ח', מכל אותיות הא-ב. הוריו ודודתו מתגייסים לסייע לו בחיפושים וקלינאית התקשורת מסייעת לו למצוא את ה-ח' שהסתתרה במעלה הגרון. הספר משלב לימוד אותיות והתמודדות עם קשיי הגייה." (מאתר ההוצאה לאור).
המחברת, מיכל מלין, היא קלינאית תקשורת המטפלת בילדים ומבוגרים.
"קו-קו-קוראים לי תו-תו-מר. אני ילד ח-ח-מוד עם תלתלים שחורים ועיניים חומות ופה מחייך, אבל כשאני פותח אותו ומתחיל לדבר, קורה לי משהו מוזר...."
על תומר עוברת חוויה שילדים רבים חווים בגילו, תומר מגמגם. בספר מתאפשרת הצצה
לעולמו הפנימי של תומר, דרך החוויות, התסכולים ודרכי ההתמודדות שלו.
הספר הוא חלק מתוך הסדרה לילדים עם צרכים מיוחדים העוסקת מזווית של חוויה אישית ובאופן עלילתי בילדים בעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות שונות בהוצאת יסוד.ניתן לעיין בדפים מתוך הספר באתר ההוצאה.
באתר בין הצלצולים של מט"ח והסתדרות המורים מוצגת פעילות בעקבות הספר לרגל יום המודעות הבינלאומי לגמגום המצוין מדי שנה ב-22 באוקטובר.
רקע תיאורטי "על רגל אחת":
במאמר שיבושי היגוי בגילאי הגן – מה לא ברור?, ורדה קריזר (קלינאית תקשורת M.A., מכללת גורדון לחינוך, רכזת קלינאיות מת"י נתניה), וטובול-לביא גילה (קלינאית תקשורת M.A., מכללת אחוה, רכזת קלינאיות מחוז מרכז-דרומי), מציגות את המיומנויות המוטוריות, תחושתיות ותפיסתיות המאפשרות הגייה תקינה. הן מציינות את ליקויי ההגיה הפשוטים והמורכבים ונותנות כלים לגננת כיצד לזהות ליקויים אלה.
בכתבה למה הילד עדיין לא מדבר ברור? מאת לין גרנרוט-קפלן ב-YNET הורים (4.2.10), ורדה קריזר, קלינאית תקשורת, מסבירה לאילו דברים כדאי לשים לב בהתפתחות השפה של ילדים. "מה חמודים הקטנים שלנו כשהם משבשים את המילים וההברות ואומרים "בָּטְבּוּט" במקום בקבוק או "דוּר" במקום כדור, אבל מה הגבול בין שיבוש חמוד לקושי אמיתי ברכישת השפה? "
במאמר "מלחמה במיפלציה": על שיבושי לשון של ילדים, הסופרת מיריק שניר נותנת הצצה מזווית הראייה שלה אל עולמם הלשוני המורכב של הילדים. מצטטת המלצה להורים מתוך המאמר: "בואו נאסוף את אמירות הילדים. התיעוד נותן להם הרגשה שמעריכים את שפתם, ונותן לנו זמן לרדת לסוף דעתם. אמירות ילדי המשפחה הן אוצר המנציח רגעים יקרים, לא פחות מתמונות הנאספות באלבום. אפשר לספר מהן בימי הולדת, אבל לא לפני שהילד גדל מעט ויכול ליהנות מהם איתנו, מבלי להיפגע."
הספר לשונות קטנים של מרים רות ומיריק שניר (הוצאת שבא, 1987; מהדורה מחודשת בהוצאת אוריון), המכוּוָן להורים, מכיל אמירות מקוריות שנרשמו מפי ילדים קטנים. חותם את הספר מאמר מאת מרים רוֹת ומיריק שניר, על מקומן של האמירות בהתפתחות שפת הילד ובמערכת הקשרים הנרקמת בין ילדים ומבוגרים. הספר מלווה באיורים חביבים של שלומית זּהר.
מידע נוסף וביקורת על הספר - מוצגים באתר הגיל הרך וכן בכתבה של יהודה אטלס, פולקע הוא "בשר עם ידית" ב"הארץ" (29.3.07).
בהקשר ל"לשונות קטנים", בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים מוצגת רשומה בחרוזים של רחל פינקל מפי עוללים ויונקים… (שנת העברית מזווית זערורית).
בהמשך לסקירה, ממליצה גם על ספר העיון "המגדל נפרק" של מיכל סגל (הוצאת מכון מופ"ת, 2011), המציג את שלבי ההתפתחות הטבעיים ברכישת השפה אצל כל ילד ובעיקר מציע להורים לעקוב אחר חידודי הלשון של ילדיהם ולהבין את מקורם.
כתבות ביקורת על הספר מוצגות במדור גלריה ב"הארץ" (נגה שביט-רז, 31.7.11), במדור "ספרים ב"הארץ" (צביה ולדן, 7.12.11), ב- YNET (בתאריך 15.8.11), ועוד.
ההקדמה ותוכן העניינים של הספר מוצגים באתר מכון מופ"ת; פרק מהספר מוצג באתר פסיכולוגיה עברית.
לספר דף בפייסבוק (כמובן ש"עשיתי לייק"...).
בהקשר לחידודי הלשון ולשיבושי הלשון בשפה, מעלה סרטון מבית "פרפר נחמד", בו אפי בן ישראל, בץ ונולי, משוחחים, מדקלמים ושרים את השיר ככה זה בעברית של דתיה בן דור:
לסיום, ובהקשר לתחום השפה, ממליצה בחום על האתר הקש"ר השמ"ח - הנאה קומיקס שיח רהיטות - היגוי שפה מידע
חיוכים של שרה זיגלבאום, קלינאית תקשורת העובדת במוסדות חינוך מיוחד בתל אביב.
באתר חומר מדורג לפיתוח השפה וההיגוי, המכוון להורים ולמורים. האתר מתאים הן לילדים צעירים והן לילדי בית-הספר הזקוקים לתמיכה וטיפול בתחום השפתי והתקשורתי. האתר דינמי ומעת לעת מתווספות בו פעילויות נוספות.
תכני האתר: משימות לפיתוח שפה, הבחנה שמיעתית, מודעות פונולוגית, הפשטה מילולית, תחביר ומורפולוגיה, פעלים, היגוי, שיבושי היגוי, אוצר מילים, פעילויות, קישורים ופורום.
להתראות,
אילנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה