דפים

יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

עת חירום: רשומה זמנית

עקב מצב החירום בדרום, שהֵדָיו הגיעו עד לגוש דן ולירושלים, מעלה ברשומה זו מבחר קישורים העשויים לסייע למורים, הורים ומטפלים.

בכתבה התמודדויות באתר "חדשות הילדים בגלים", פרופ' מולי להד מסביר לילדים שיש דרכים רבות להתמודדות במצבי לחץ, כאשר כל אחד בוחר בדרכים המתאימות לו כדי להתגבר ולהתחזק. שש הדרכים העיקריות הן: גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, חברה, דמיון (או בקיצור  גש"ר מאח"ד). דוגמאות והמלצות מוצגות בכתבה.
הסבר מעמיק בנושא המודל הרב מימדי להתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות – BASIC PH, שפותח על ידי פרופ' מולי להד ועפרה איילון, מוצג באתר שפ"ינט.

במהלך הימים האחרונים עלו לאתר "חדשות הילדים בגלים" מבחר כתבות מידע בנושא ההסלמה בדרום, ביניהן: הסלמה בדרום, הסלמה נוספת בדרום, כיפת ברזל, הצבת כיפת הברזל ועוד.

בערוץ הורים ב-YNET מבחר כתבות העוסקות בהתמודדות ילדים והוריהם במצב חירום. בין הכתבות: אמא, ואם יפול על הבית שלנו גראד? מאת אלי זוהר ניב, יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בכתבה היא מסבירה איך עוזרים לילדים, ולעצמנו, להתמודד. 
בכתבה ההסלמה בדרום: איך לטפל בחרדה של הילדים? ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן, מציעה לצייד את הילדים במסרים מווסתים ומרגיעים, המתאימים לגיל הילדים ולהתפתחותם. 

לפורטל הורים באתר משרד החינוך עלו הצעות המכוונות לסייע להורים לעזור לילדיהם כשגם הם נתונים במצב לחץ. בדף המקושר נסקרות התנהגויות צפויות של ילדים והתמודדויות של הורים על פי חלוקה גילית.

פסיכולוגית הילדים גילת מלכאן סטיקלרו עונה לשאלות נפוצות שמתעוררות בקרב הורים לילדים החיים בקו העימות. בין השאלות: כיצד משפיעים החיים בצל האיום התמידי של אזעקות וטילים על ילדים? האם מומלץ לשוחח עם הילד על המצב? איך לדובב אותו לדבר ולספר איך הוא מרגיש? מה אפשר לעשות כדי להקל על ילדים במצב הזה? איך גורמים לילד היפראקטיבי לשבת יפה בממ"ד? ומה לגבי ילדים עם צרכים מיוחדים? איך משפיע הלחץ וההתנהגות של ההורים על הילדים? מה עושים ביום שאחרי? 

בכתבה של שירה הופמן באתר הורים בקשר, כיצד להרגיע ילד מיוחד כשצריך לרוץ למקלט?ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה באוניברסיטת בר אילן, ממליצה ראשית להרעיף על הילד אהבה ולנסות להרגיע אותו בעזרת שימוש במילים חיוביות. כמו כן, מוצגות המלצות המתייחסות לילדים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלויות פיזיות ומוגבלויות חושיות.

בכתבה מקום לדאגה: כיצד להפחית את רמת החרדה של הילדים? אז מה ביכולתנו לעשות כדי לעזור לילדים שלנו להתמודד עם הקושי (מעריב NRG, 20.11.12), 
אדוה בר יהודה, עובדת סוציאלית, מדריכת הורים ואנשי חינוך, מטפלת בפסיכותרפיה  נציגה מגוון עצות להורים המכוונות לעזור לילדים להתמודד עם החרדה בעקבות מצב החירום.
בסרטון מטעם "תנועת הערבות", הפסיכולוגית החינוכית והפסיכותרפיסטית לימור סופר-פטמן עונה לשאלות הורים מה צריך להסביר לילדים על מצב החירום? עד כמה לפרט? איך לא ליצור בהם פחדים מיותרים? 

במאמר אבא, למה יש אזעקה? 
ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מנהלת פורום "להיות אמא" באתר כללית, עוזרת להורים לעזור לילדים בימים של מתח בטחוני. ההנחיה הכללית שלה להורים היא, "תמיד: אמרו אמת באופן שמתאים לגיל ולילד הפרטי שלכם. אם לא נקלקל, הילדים יסתדרו. באופן טבעי, הילדים שלכם חשופים למידע, הם רואים דברים, הם שומעים. ברוב המקרים, הם יפנימו את מה שהם מסוגלים לעכל."

לאתר שפ"ינט של השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך עלתה הצעה לשיח מקדים עם תלמידיםהשיח עוסק בהתנהגות הנכונה בעת הישמע האזעקה, לאחריה ובהתמודדות המיטבית עם ההשלכות הנלוות למצב זה. ההצעה מיועדת ליועצות ולמחנכי הכיתות, אך עשויה להתאים גם להורים בעת חירום. שימו לב להמלצה לחלוקת מים וביסקוויטים העוזרת מאוד! (ר' שם). 

המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה הוקם בשנת 1989 כפרוייקט של בית חולים הרצוג - מרכז לטנר בירושלים. בדף בעת חירום באתר המרכז מוצג מידע להורים בשעת חירום, הצעה כיצד לדבר עם ילדים בזמן חירום, הרגעת ילדים, עצות לצפייה בטלוויזיה (יש לווסת את כמות הצפייה כך שלא תזיק לנו!) ועוד.
מצטטת מהאתר: "מלחמה, טרור ואסונות טבע מציבים בפני כולנו אתגרים רבים. לחץ, חרדה, עצבנות ועייפות הינם מצבים נפוצים בסיטואציה מתוחה כל-כך. במצב זה, אנו חשים לעתים כי מאגרי הכוח שלנו מתרוקנים, והדבר מתבטא בלימודים, בעבודה ובבית. מטרתם של עמודים אלו לספק לכם כלים להתמודד עם המצב ולנצח. מובן שכלים אלו אינם יכולים לשנות את המציאות הפוליטית, אולם הם יכולים לשנות את המציאות האישית שלכם, ולסייע לכם לעבור את המצב בשלום. שלכם, ולסייע לכם לעבור את המצב בשלום."
בדף מוצג, בין השאר, קישור להופ! בכל מצב - חוברת החוסן שלי בגירסה לבנים ובגירסה לבנות. החוברת נכתבה על ידי המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה. 

יעל צמח גרינשפון העלתה לפורטל "את זה" משחק זיכרון - מותר לפחד, המכוון לעזור לילדים להביע רגשות - מותר לפחד.

מוסיפה קישור לדף שעת חירום ב"תולעת ספרים" בפורטל גלים. בשירים ובסיפורים ב"סיפורים מהלב" מוצגים קשיים ודרכים שונות להתמודד עמם במצבי חירום.

עקב המתיחות בדרום העלו עורכי אתר שפ"ינט גם מגוון חומרים לעבודה חינוכית.

לאתר מינהל חברה ונוער של משרד החינוך עלה הקובץ צבע אדום - לקט פעילויות לשעת חירום ועוד.

יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת, העלה היום מאמרון המרכז פעילויות של למידה-הוראה לשעת חירום
 

מעבר לנִסקר לעיל, מנכ"לית משרד החינוך הנחתה את השירות הפסיכולוגי יעוצי לפתוח קו פתוח לפניות תלמידים. הקו נועד לתת מענה לשאלות אשר מתעוררות אצל תלמידים בעקבות המתרחש. 

לסיום, ובתקווה לחזרה מהירה לימים של שקט ושלווה - השיר ימים של שקט בביצוע להקת לולה.
מצטטת מהשיר:
"הנה הם באים ימים של שקט 
כבר שכחתי איך שהם נראים
אפשר עכשיו לפתוח את הדלת
לשלוח אל הרוח ציפורים."


להתראות,
אילנה

יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

"דברים שלמדתי מאחי האוטיסטים" - על אחאים לילדים עם לקות בתקשורת ברצף האוטיסטי

לאחרונה עלה לאתר TED הסרטון "דברים שלמדתי מאחי האוטיסטים", בו פיית' ג'גדה מספרת את הסיפור המרגש והמשעשע של לגדול עם שני אחים, שניהם אוטיסטים ושניהם בלתי-רגילים. בהרצאה היא מזכירה לנו לשאוף לחיים שהם מעבר לנורמלי.
מצטטת מתמליל ההרצאה בעברית:
"נכון, לא אכחיש שהיו במשפחתי כמה רגעים קשים, רגעים בהם ייחלתי שהם יהיו כמוני. אך אני מחזירה את עצמי לדברים שהם לימדו אותי על אינדיבידואליות, תקשורת ואהבה, ואני תופסת שאת הדברים האלה לא הייתי רוצה להחליף בנורמליות. הנורמליות מחמיצה את היופי שמעניקים לנו ההבדלים, והעובדה שאנו שונים אינה אומרת שאחד מאיתנו טועה, אלא שפשוט יש גם סוג אחר של נכון. ואם הייתי יכולה להעביר דבר אחד ויחיד לרמי, לסאם ולכם, הרי זה שאינכם חייבים להיות נורמליים. אתם יכולים להיות בלתי-רגילים. כי בין אנו אוטיסטים או לא, ההבדלים שיש בינינו -- יש לנו מתנה! לכל אחד יש בתוכו מתנה, ובכל הכנות, הרדיפה אחר הנורמליות היא הויתור האולטימטיבי על פוטנציאל. הסיכוי לגדולה, לקידמה ולשינוי גווע ברגע בו אנו מנסים להיות כמו מישהו אחר.
אנא, אל תאמרו לי שאני נורמלית."
אורך הסרטון: כ-5 דקות.
כאן מוצג מידע (באנגלית) אודות פיית' ג'גדה.

נקודת ראות של אחים לילדים עם לקות בתקשורת ברצף האוטיסטי מוצגת גם בכתבה "מפוצצים את הבועה" (מעריב לנוער, 7.2.11)בכתבה מוצג ראיון אישי עם שלושה בני נוער המשוחחים על הליקוי שאחיהם סובלים ממנו, על הקשר ביניהם ועל יחסה של החברה.
מצטטת מהכתבה:
"עמית: "אני ממליץ לכל נער שמשתמש במילה 'אוטיסט' כקללה או לועג לאוטיסטים לבקר במשך שבוע במסגרת כלשהי של ילדים אוטיסטים. נראה מה הוא יחשוב אז". 
שנקר: "הרבה אנשים באמת פשוט לא יודעים מה זה אוטיזם. הם חושבים שילדים אוטיסטים הם טיפשים או מפגרים,  וזה פשוט לא נכון. ילדים אוטיסטים הם חכמים לא פחות ולעתים אפילו יותר מאחרים, הם יכולים להגיע לתפקוד גבוה ולהתנהג כמעט כמו כולם". 
מרגש, בעיניי.

דנה, אחות של גיא, כותבת :"גיא, אחי הקטן נולד ילד רגיל. בגיל 3 הוא עבר התקף אפילפסיה ומאז כמו נסוג אחורה והתכנס בעצמו. אני גדלתי לידו לאורך השנים כשמעליו מעופפות הגדרות שונות "פי די די" "קשיים קוגניטיביים" "אוטיסט", כמו זבובים גירשתי אותם מעליו. אף אחד לא יגיד לי מה הוא. אף אחד לא יגיד לו מה הוא צריך להיות...
"אני שמחה וגאה להיות אחות של גיא, הוא מלמד אותי הרבה דברים על עצמי ועל הסביבה ואני אוהבת אותו אהבה גדולה ללא תנאים. כי כמו שאמרתי בהתחלה הוא מי שהוא ואף אחד לא יגיד לו מה הוא צריך להיות." (אתר אלו"ט).

לג' בת השבע אחות אוטיסטית. היא החליטה לקבל על עצמה את ההסברה לחברים ולבני המשפחה. יחד    עם הוריה היא חקרה את נושא האוטיזם וחיברה במילותיה דף שאלות ותשובות שאותו שלחה למעוניינים. התגובות היו מרגשות ואוהדות. (אתר אלו"ט).
מצטטת מהדף:
"לסיכום אני שמחה מאוד שא' אחות שלי. הייתי שמחה אם היא הייתה ילדה רגילה, אבל גם בהיותה אוטיסטית אני מוצאת דברים חיוביים".

במאמר כן ומרגש, קרן טרוסט, במאית הסרט "אור ראשון", כותבת "התביישתי באחותי האוטיסטית" (MAKO, 16.1.12). "כמו שהאב בסרט שביימתי מתבייש שוב ושוב בבתו האוטיסטית, כך גם אני התביישתי בעדי. השפלתי מבט כשהתנהגה מוזר מול זרים, רציתי להיבלע באדמה כשהביכה אותי מול  חבריי, קינאתי בחברות שהיו להן משפחות נורמליות, כעסתי כאשר הוריי ציפו ממני להבין, וכעסתי עוד יותר כאשר עדי הייתה משנה והורסת לי תכניות."
הסרט "אור ראשון" מספר סיפור אישי על ילדה שגדלה עם אחות אוטיסטית. "האב, המגדל לבד את שתי בנותיו המתבגרות, האחת אוטיסטית והאחת רגילה, אינו מסוגל להתמודד עם החריגות של בתו ונמצא בתחושת בושה תמידית. הוא מנסה לתקן את בתו, כשם שאפשר לתקן צעצוע שהתקלקל."
הצצה לסרט - כאן.



מוסיפה מידע עיוני על קצה המזלג:
באתר בית לורן מוצג פרק בנושא אחאות במשפחת האדם עם אוטיזם מתוך החוברת "טיפול באדם עם אוטיזם ובני משפחתו - מדריך למחלקות לשירותי רווחה". 

בכתבה באתר "מקום מיוחד" מרב גור מלכי כותבת על התמודדות של אחים לילדים עם צרכים מיוחדים.
לדבריה, "קיימים אספקטים חיוביים ויתרונות רבים, לגדול במשפחה שבה אחד האחים הינו בעל צרכים מיוחדים. מחקרים מעידים כי אחים במשפחות שבהם גדל ילד מוגבל נטו להיות אחראיים, בעלי ביטחון עצמי, עצמאיים, בוגרים ובעלי סבלנות, יותר מבני גילם אשר גדלו במשפחות רגילות. הם הגיבו 'עם פורפורציות' יותר תואמות להתמודדויות רגילות של החיים, גילו רגישות למצוקות וקשיים של האחר, ודיווחו על תחושת קרבה ולכידות משפחתית חזקה יותר.
לצד יתרונות חשובים אלו, קיימים לא מעט אתגרים, קשיים והתמודדות רגשית, הכרוכים בגדילה לצד אח/ות בעלי צרכים מיוחדים." בכתבה היא מציינת התמודדויות אופייניות שכיחות לאחים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. 

באתר אלו"ט - מבחר כתבות המכוונות להורים בנושא ההתמודדות עם אחים ואחיות לילדים עם אוטיזם.
בכתבות הצעות להורים כיצד לעזור לילדים האחרים במשפחה להתמודד ביעילות ובצורה מכובדת עם ההתנסות של אח או אחות עם אוטיזם. על פי האתר, "מחקרים מראים שמרבית האחים והאחיות של ילדים עם אוטיזם מתמודדים יפה עם ההתנסות הזו. אין זה אומר, שהם אינם נתקלים באתגרים בתהליך הלמידה שלהם ובהתמודדות היומיומית עם האח/אחות עם האוטיזם (או לקות דומה)."

באתר בית לורן מוצגים שני מאמרים קצרים נוספים בנושא:
הראשון - סיכום הרצאה (אוקטובר 2003) של תמר מרינגר, פסיכולוגית בשפ"ח תל אביב בנושא אחים לילדים עם אוטיזם.
השני - תקציר מאמר של Derenda Timmons Schubert, Ph.D בנושא צרכי אחאים - מידע שימושי להוריםהמאמר המלא באנגלית - מוצג כאן.

המגזין TIME הקדיש כתבה לנושא Autistic Kids: The Sibling Problem (דצמבר 2007).
בין ה"פתרונות" המוצעים להורים בכתבה: 
עודדו כנות וצחוק!
מצאו מכנה משותף בין הילדים!
אַפשרו גם לאחים להיות ילדים!
קבעו זמן מיוחד מדי שבוע לכם ולאחים הרגילים!

באפריל 2007 פורסמה ב"הארץ" הכתבה "גם אחים של ילדים אוטיסטים סובלים מקשיי התפתחות". 
מצטטת מהכתבה: "משפחות המגדלות ילד הלוקה באוטיזם נאלצות להתמודד עם מעמסה כבדה, הנופלת על כל בני המשפחה. אלא שמחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית מעלה מסקנות מפתיעות: במקרים רבים, חלק מאחיהם של הילדים האוטיסטים לוקים גם הם בקשיי התפתחות. בתקופה שבין גיל ארבעה חודשים ועד גיל ארבע וחצי, חלק מהאחים לילדים עם אוטיזם אובחנו כבעלי איחור בהתפתחותם המילולית, הקוגניטיווית והמוטורית. בגיל ארבע וחצי, מרבית הילדים הדביקו את הפערים שנמצאו בינם ובין אחים לילדים עם התפתחות תקינה. אך פערים מסוימים בתחום המילולי נותרו בעינם גם אחרי גיל זה."

בכתבה "הסיכון לאוטיזם באחים צעירים של ילדים שאובחנו כאוטיסטים גבוה מכפי שנמצא עד כה", באתר DOCTORS ONLY הישראלי, מוצג תקציר מאמר שפורסם באוגוסט 2011 בכתב העת PEDIATRICS . במאמר מתואר מחקר פרוספקטיבי שבחן את הסיכוי של אחים צעירים של ילדים שאובחנו כסובלים מ-ASD לסבול אף הם מהתסמונת. החוקרים מסכמים כי שיעור ה-ASD באחים צעירים של ילדים שאובחנו כסובלים מכך - גבוה מכפי שנמצא במחקרים קודמים, ועומד על 18.7%. החוקרים סבורים כי לתוצאה זו השלכות משמעותיות על השימוש בבדיקות סקר ובייעוץ גנטי. 
כאן אפשר לקרוא את המאמר השלם באנגלית - Recurrence Risk for Autism Spectrum Disorders: A Baby Siblings Research Consortium Study


לקראת סיום, בהקשר לאחאים של ילדים עם צרכים מיוחדים, בכלל, מוסיפה המלצה לספר הילדים אחות של...לחיות עם ילד חריג מאת גיא ורדימון (הוצאת פוקוס, 2004). הספר מתאר את ההתמודדות של אחות צעירה של נערה עם תסמונת פראדר וילי. בספר מתוארת ברגישות מערכת היחסים המורכבת, האהבה, הקנאה והכעסים, כלפי האחות בעלת הצרכים המיוחדים הרבים.
כאן אפשר לקרוא קטע קצרצר מהספר וכאן אפשר לקרוא את ההקדמה לספר וכן לעיין בקטע מתוכו.


לסיום, קטע מההצגה העולם על פי אלון, פרי יצירתה של המחזאית אורלי ישועה שוורצברג, ובכיכובם של עידית טפרסון, אם לילד עם אוטיזם, שושה גורן, בת חן סבג, אור מאיר ושיר שנער. 
מצטטת מאתר תיאטרון השעה הישראלי: "אלון הוא ילד שונה ומיוחד. הוא עוזב את הפנימייה ומגיע הביתה, שבועיים לפני סוף החופש הגדול, כדי להצטרף לכיתה ה' בבית הספר הרגיל בשכונתו. המפגש בין אלון לסביבה החדשה הוא מפגש משעשע, טעון, מרגש, ולעיתים בלתי אפשרי. בחשיבתו המקורית ודרכו המיוחדת יקסים, בסופו של דבר, אלון את סביבתו, ואותנו הצופים."
ההצגה נוגעת, בין השאר, גם בקשר המורכב בין אלון ואחיו.
עמית וולפמן, אמא של סער, נער עם אוטיזם, כתבה על ההצגה בבלוג שלה "מיומנה של אם לילד אוטיסט" - "הצגת מציאות".
צפיתי בהצגה הַכֵּנָה, האנושית והמרגשת לפני כשנה.
ממליצה בחום.


עידית טפרסון היא אמא של יובב, ילד עם אוטיזם. 
רוגל אלפר הוא אבא של יותם, ילד עם אוטיזם.
מוסיפה סרטון בו מוצגת שיחה של עידית טפרסון עם רוגל אלפר בתוכנית ינשופים. השניים משוחחים על אוטיזם, על הורות לילד עם אוטיזם ועל ההצגה "העולם על פי אלון".


להתראות,
אילנה

יום שני, 5 בנובמבר 2012

"ילד מה הוא אומר?" (מבחר ספרי עיון בנושא שפה)

ראשית, המלצה חמה למאגר הספרים הדיגיטליים של מכון מופ"ת, המציע מגוון ספרים ופרסומים מקוונים בתחום החינוך וההוראה. "המיזם נבנה על בסיס טכנולוגיות סריקה מתקדמות, והספרים המקוונים מוצעים לקהל קוראים רחב ומגוון, בכללם אנשי חינוך והוראה. בימים אלה הסתיים השלב הראשון של המיזם המציע ממשק של ספר אלקטרוני ידידותי באינטרנט ואפשרות ליצירת ספרייה מקוונת ואישית." (אתר מכון מופ"ת).

במאגר הדיגיטלי ניתן לעיין, בין השאר, בספר ילד מה הוא אומר? על התפתחות שפה אצל ילדים מאת בתיה צור, מיכל סגל ואניטה רום (הוצאת מכון מופ"ת, תשס"ג, 2003). 
"הספר פותח צוהר אל התפתחות השפה במהלך שש שנות החיים הראשונות של הילד, מלידתו ועד סיום שנותיו בגן. הדיון בתהליך רכישת השפה, משלב תיאוריות ומחקר אקדמי יחד עם הדגמות דיבור טבעיות של ילדים. ההתפתחות בתחום רכישת השפה נדונה בספר מתוך תפישה כוללת המשלבת מערכות התפתחות בתחומים שונים, ובהם: חשיבה, רגש, מוטוריקה וחברות. ניתן למצוא בספר גם פרקים העוסקים באופני הערכה של שפה ובדרכים להעשרתה ולטיפוחה." 

ד"ר מיכל סגל, מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים בתחום השפה, השותפה לספר הנ"ל, הוציאה לאור ספר עיון נוסף בתחום התפתחות השפה אצל ילדים, אף הוא בהוצאת מכון מופ"ת: מה הסיפור? על התפתחות היכולת הנרטיבית (2008). ספר זה מאפיין צדדים שונים של הכושר הנרטיבי האנושי ומלווה את התפתחותו החל מגיל שלוש לערך ועד בגרות. כושר זה ממשיך להתפתח גם שנים רבות לאחר הילדות, וחקירת ההתפתחות הנרטיבית המאוחרת היא לב העניין בספר.
מידע נוסף על הספר מוצג באתר הגיל הרך.

בקרוב יצא לאור ספר עיון חדש בתחום התפתחות השפה, והילד אומר - רכישת שפה ותקשורת בילדות מאת בתיה צור, מיכל סגל ואניטה רום (הוצאת מכון מופ"ת, 2012). הספר עוסק בדרכי התקשורת, השפה והדיבור מלידה ועד סוף שנות הגן, והתפתחות היכולת להפיק קולות, להבין דיבור ושפה, להשתמש במלים, לבנות משפטים, לשוחח ולספר סיפור, וגם הערכת שפה וטיפוחה ודו-לשוניות.  


ממליצה, גם ברשומה זאת, על הספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק מאת מיכל סגל (הוצאת מכון מופ"ת, 2011).
הספר מציג את שלבי ההתפתחות הטבעיים ברכישת השפה אצל כל ילד, עוסק בשיבושי מילים הנפוצים בקרב ילדים בגיל הרך ומצביע על העקרונות המנחים את הילד בהבנה של חוקי השפה וביצירה של ביטויים לשוניים על יסוד אותם חוקים. הספר מבוסס על ניתוח רשימות מילים מקוריות שאספה המחברת, תוך התמקדות בהתפתחות השפה בתחום רכישת הרכיבים הבונים את המשמעות של המילים (הצורנים – המורפמות). המחברת מציעה להורים לעקוב אחר חידודי הלשון של ילדיהם ולהבין את מקורם.
כאן אפשר לעיין בהקדמה ובתוכן העניינים של הספר וכאן אפשר לקרוא פרק מתוך הספר.
כתבות ביקורת על הספר מוצגות במדור גלריה ב"הארץ" (נגה שביט-רז, 31.7.11), במדור "ספרים ב"הארץ" (צביה ולדן, 7.12.11), וב- YNET (בתאריך 15.8.11).

הספר שפה וקוץ בה - לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים חלק א' וחלק ב' מאת אניטה רום, בתיה צור, ורדה קריזר (הוצאת מכון מופ"ת, 2009), עוסק בלקויות תקשורת, שפה ודיבור העשויות להופיע אצל ילדים במהלך שמונה השנים הראשונות לחייהם.
מצטטת מאתר מכון מופ"ת: "בספר מתוארות לקויות בדרגות חומרה שונות ואצל אוכלוסיות ילדים שונות כמו: ילדים עם לקות שמיעה, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים ממיצב נמוך וילדים עם עיכוב התפתחותי בתחומי השפה והדיבור.
הקריאה בספר מאפשרת לקורא להכיר מגוון לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים כמו גם את הספרות המקצועית העוסקת בתחומים אלו ואת המונחים המקצועיים הקשורים בהם. כמו כן הספר מאפשר לאנשי חינוך, להורים ולמטפלים להתוודע למחוונים ולכלים לאיתור לקויות תקשורת, שפה ודיבור, ומציע רעיונות לסיוע לילדים עם לקויות בתחומים אלו."
כאן אפשר לקרוא את תוכן העניינים וההקדמה לחלק א' וכאן אפשר לקרוא את תוכן העניינים של חלק ב'.
מידע מורחב על הספר מוצג בפורטל מס"ע בניהולו של עמי סלנט.
באתר הגיל הרך אפשר לקרוא את פרק 5 מתוך הספר העוסק בלקויות תקשורת ושפה על רקע של קשיים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים בגיל הרך.

מסיימת ב"תְשַׁרְוְלִי לי שרוולים" - תחדיש הלשון של ז', שכנתי החמודה בת השנתיים וחצי (מפי אמהּ). מסתבר שתחדיש הלשון של ז' מוּכּר ואף מצוטט בספר "המגדל נפרק".

זהו לרשומה זו.
אני כבר שְׁלוּמָה...


להתראות,
אילנה