דפים

יום שבת, 29 בספטמבר 2012

ספרות ילדים ונוער (1): לקות למידה

בהמשך לשתי הקרנות מקוונות בנושא ליקויי למידה שהעליתי עד כה לבלוג, שכוונו בעיקרן לאנשי מקצוע ולהורים, ברשומה זו אציע מבחר ספרי קריאה לילדים ולבני נוער להם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז. הספרים מכוּוָנים לאפשר לילדים ולבני נוער אלה להזדהות עם הגיבור/ה, לגלות בו/ה את עצמם ולהתמודד עם הלקויות. 

בספר רק טילי מבינה מאת שלומית רון (בהוצאת המחברת, 2009) מוצג סיפורה הנוגע ללב של קרן, ילדה המתמודדת עם קשיים חברתיים, משפחתיים ולימודיים, הנוגעים להיותה לקויות למידה. טילי היא כלבת הסודות שלה, תמר היא חברתה האמיתית וארז, התלמיד החדש בכיתה, הוא באמת ילד מיוחד.
שלומית רון, שחקנית ויוצרת, מציגה עצמה "כילדה לקוית למידה שלא טופלה, למרבה הצער, בדרך הנכונה... כילדה שהסביבה לא הייתה מספיק רגישה לקשיים שלה... כילדה ששרדה את כל תקופת הלימודים ומעבר לזה כבוגרת עם דימוי עצמי נמוך, תסכולים רבים וביטחון עצמי שביר...". בספרה רק טילי מבינה ובהצגת היחיד שלה, "יום יום", שכתבה בעצמה, המבוססת על סיפורה האמיתי, שלומית רון קוראת לכל התלמידים והמבוגרים המסתתרים מאחורי אותיות מתבלבלות, שגיאות כתיב רבות וכדומה, לקום ולומר, "בואו  נאמין  בעצמנו  כי  אנחנו  שווים !!!", לא להתבייש ולא להסתיר כי מי שמסתיר בעצם מפסיד. ומכאן השמים הם הגבול!!"
מוסיפה מבחר ראיונות עם שלומית רון, שבחלקם מוצגים קטעים קצרים מתוך ההצגה "יום יום":




הספר אף פעם לא מלכה מאת ציפי גון-גרוס (בהוצאת הקיבוץ המאוחד וכתר, 2008) מציג את סיפורה של הילי, ילדה דיסלקטית, המתמודדת עם ליקוי הלמידה שלה, על מאבקה בדימוי העצמי, בדעות קדומות, בעוינות של חבריה לכיתה ועוד.
הספר זכה בפרס אקו"ם לספרי ילדים ונוער בשנת 2008.
עוד על הספר - באתר דףדף ובכתבה מאת אפרת בן צור באתר "הארץ". 
מוסיפה קישור לקטע קצר מתוך "אף פ'ם לא", הצגת יחיד בביצוע ידידיה ויטל, על פי הספר:



הספר הסוד של גיל מאת דנה אבירם (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008) מציג את הסיפור של גיל, תלמידת כיתה ד', המספרת: "לכאורה החיים שלי זורמים על מי מנוחות. אני מקובלת, אהובה ותלמידה טובה. יש לי גם אחות תאומה בשם נטע. אבל מתחת לכל אלה מסתתר סוד גדול שאני מסתירה מאז כיתה א'. אני מתקשה לקרוא ולכתוב. את שיעורי הבית והמבחנים עושה לי נטע אחותי, כלומר - עשתה, כי בתחילת השנה הסוד שלי התגלה. נאלצתי להתמודד עם תגובות של חברים של המשפחה שלי ושל המורה אסנת..."
מזמינה לקרוא מידע ופרק מתוך הספר באתר "ניצן".
זהו ספרה הראשון של דנה אבירם, עובדת סוציאלית ברשות בתי הסוהר ושחקנית. ראיון אתה, בשביל בתי, מוצג בפורטל העיר מודיעין.
ביקורות על הספר מוצגות ב"הארץ" ובאתר דףדף.

הספר אני לא מה שאתם חושבים מאת אורית רז (הוצאת כתר, 1988) מספר את סיפורו של יוני, ילד נבון, רגיש, בעל דמיון מפותח, לו לקות למידה. יוני מתקשה בקריאה ובכתיבה ולכן הוא לומד שלוש פעמים בשבוע בכיתה הטיפולית בבית הספר. הוא מתקשה גם בתחומים אחרים, ביניהם" כדורסל. 
בספר יוני חושף את עולמו כילד עם לקות למידה, מתאר את פחדיו, את כעסיו, וכן את החבר הדמיוני שהמציא, העוזר לו להתמודד עם קשייו.
באתר "בין הצלצולים" מוצגת פעילות נלווית לספר, המכוונת לכיתה ב' בחינוך הרגיל.

הספר מהפכת התפוזים של מתי מאת תמי שם-טוב (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000) הוא סיפור רגיש ומיוחד על מתי, ילדה המתקשה בקריאה, המצליחה להתגבר וזוכה לבסוף למכתב מראש הממשלה על מהפכת התפוזים שלה.
הספר מבוסס על סיפורה האישי של תמי שם טוב, המספרת: "כשהייתי בגילה של מתי גם אני לא ידעתי לקרוא ולכתוב." כמו גיבורת הספר, גם שם טוב "ניצחה את ליקוי הלמידה הקשה ממנו סבלה בעזרת המון רצון וגם דמיון." מאז היא כתבה מבחר ספרים, ביניהם: "רק בשביל מילי" (פרס זאב 1998), "רק גליה רואה אותם", "איך קוראים לך עכשיו" (פרס יד ושם ופרס זאב 2008), "הסיפור של אליעזר בן יהודה" ו"אני לא גנב". בנוסף לספרי ילדים ונוער, תמי שם טוב כותבת גם לתאטרון ולטלוויזיה.
מוסיפה קישור לאתר דףדף, בו הסופרת מספרת על הרקע (גם) לספר "מהפכת התפוזים של מתי".
הספר הומחז להצגהלהלן קטע קצר ממנה:




גלילה רון פדר כתבה סיפור על נער הסובל מליקויי למידה בספרה קשה לי ללמוד (הוצאת מודן, 2001). מצטטת מכריכת הספר: "אני ילד שיודע להסתדר, ותמיד ידעתי ליד מי לשבת, לאיזו מורה לחייך, עם מי להתחבר. אבל בחטיבת-הביניים כל הטריקים שלי לא עבדו. הבנתי את זה טוב מאוד, כשהתבקשתי לגשת אל הלוח ולפתור תרגיל חילוק ארוך. אבל המורה, שחייכה אלי כשהתחנפתי אליה בשיעור הראשון, והשלתה אותי שיהיה לה יחס מיוחד כלפי, לא חייכה אלי כשהתפתלתי וחיפשתי דרך להתחמק. קמתי, ניגשתי אל הלוח, ומיד השתלטה עלי הסחרחורת המוכרת המלחיצה הזאת. המספרים האלה... עור פעם המספרים האלה ! מספרים ומספרים ומספרים, שתיים ושש וחמש, וארבע ושלוש ושני אפסים, ואחד ואחד עשר ושלוש ושלושים . .. למה הם מתערבבים לי? כמה פעמים נכנסת הסִפרה 7 ב-52? איך בכלל יכול מספר להיכנס במספר אחר?"
זהו "ספר אופטימי, המראה שיש דרך להתגבר, ושהדברים בהחלט יכולים להסתדר, עם קצת תשומת-לב, תמיכה ופתיחות של הסביבה."

הספר סיפור מעודד - ספר לגננות, לילדים ולהורים שלהם מאת אושי גרוס (הוצאת ארט פלוס, 2008), הוא ספרו השני של אושי גרוס, שחקן, זמר, בדרן וסופר. 
הספר מציג את התמודדותו של הילד עודד עם לקויות למידה. "אם הוא הצליח - כל אחד יכול!"
הספר משלב סיפור לילדים יחד עם קטעי הדרכה להורים ולגננות, הוא מכוון להקל על הורים וגננות, ובעיקר על הילדים עצמם, בהתמודדות עם בעיות של לקויות למידה והיפראקטיביות. 
ספרים נוספים של אושי גרוס: אין דבר כזה ילד רע! ואני לא ילד רע!.
מוסיפה קישור לשיחה עם אושי גרוס בתוכנית "העולם הבוקר" (17.10.08)
ולכתבה על אושי גרוס ב"מבט לחדשות":



בספר הינשוף שראה הפוך מאת יוסי גודארד (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008), "הוריו של הינשופון מלמדים אותו לקרוא ומגלים שיש לו בעיה מוזרה - הוא קורא הפוך. בלילה שבו נערכת תחרות הקריאה של כל גוזלי הינשופים, מאמצים הוריו של ינשופון  את מוחם ומחפשים פתרון - איך ישתתף בנם בנשף בלי שיגרמו לו בושות. אמו של ינשופון, הדואגת לתדמית של בנה בנשף הקריאה, מוצאת פתרון מבריק לרגע ההופעה כשהיא כותבת לו מילים הטובות לקריאה משני הצדדים כמו: מים; נתן; הגה ועוד - אבל הינשוף הזקן והחכם הוא שמאיר בתגובתו את הפתרון האמיתי..."
זהו סיפור מקורי ומיוחד, המציע להתבונן בעולם מזווית-ראיה שונה. 

הספר דוקטור מרשמלו מלו מאת שלומית כהן אסיף (הוצאת עם עובד, 2002) הוא סיפור בחרוזים לגיל הרך על "יוני יון יודע הכל, רק לספור עד עשר הוא לא יודע בכלל. אמא ואבא המודאגים לוקחים אותו לד"ר מרשמלו מלו, אולי הוא יוכל לעזור."
באתר דףדף שלומית כהן אסיף מספרת: "תמיד התקשיתי במקצוע החשבון. את שיעורי החשבון ביליתי בחלומות רחוקים על ארץ רחוקה ואחרת שאין בה מספרים. כשגדלתי, כתבתי סיפור מחורז על הילד יוני- יון, שלא ידע לספור עד עשר. בעצם הוא ידע, אבל מנה את הספרות בסדר משונה שהמציא לעצמו." (ר' שם).

הספר מה קורא לי? על הקלות והקושי בקריאה ובכתיבה מאת רותי יצחקי ומיכל שני (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001), מציג לילדים המתקשים בקריאה ובכתיבה מידע על דיסלקסיה, מבהיר מה מאפיין קשיים ברכישת הקריאה והכתיבה, מתייחס לרגשות ולמחשבות שלהם ומסביר כיצד ניתן לקדם, לעזור ולהפחית מתח וחרדה.
רותי יצחקי היא מחברת ספרי ילדים, מאבחנת ומטפלת בליקויי למידה; ד"ר מיכל שני היא מרצה באוניברסיטת חיפה במגמה לליקויי למידה ובמכללת בית ברל, יועצת וחוקרת בתחום.

בזכות אתר דףדף הנפלא' בייסודה ובעריכתה של נירה הראל, התוודעתי לשני ספרים נוספים במדף שוֹנוּת
הספר הראשון, היה לו קשה למשה מאת צרויה להב (הוצאת עם עובד, 2008), המכוון לגיל הרך, הוא סיפורו של משה, המודאג תמיד מהכישלון הבא.
מצטטת מהספר:
"היה לו קשה, למשה
למזוג בעצמו מיץ מבלי להשפריץ ולשפוך,
להירדם כשהחושך מספר סיפור ארוך,
לזכור איך לובשים נכון את החולצה
ואיפה מתחבאת הנעל שהוא לא מצא..."
"קראתי עתה המלצה חמה על הספר בבלוג ארמון הספרים.
ביקורת על הספר מוצגת גם באתר דףדף ובאתר הארץ.

הספר השני, אני קלריס בין. לגמרי מאת לורן צ'יילד, נוסח עברי: גילי בר הלל סמו (הוצאת אגם, 2008), הוא סיפורה של קלריס, המתקשה להתרכז בכיתה וחושבת על כל מיני דברים "חסרי טעם ומיותרים".
מצטטת את דברי המורה לקלריס מתוך הספר:
"קְלָרִיס בִּין,
את לגמרי לוקה בחסר
במחלקת הריכוז.
לזבוב יש יותר
יכולת מיקוד והתמדה!"

ביקורת על הספר מוצגת באת דףדף.

בהמשר לסיפורה של קלריס, ממליצה בחום על הספר האופטימי, בעיניי, שלי הצב ההיפראקטיבי מאת דבורה מ. מוס (הוצאת יסוד, 2005).
מצטטת מאתר ההוצאה לאור: "סיפורו של שלי הצב הוא סיפורם של ילדים רבים בגיל בית הספר והגן אשר נושאים את מאפייני הפרעת קשב וריכוז. בין שההורים קוראים את הספור לילדם ובין שהילד קורא אותו בעצמו, שלי עוזר להסביר לקוראיו הצעירים מהי תופעת ההיפראקטיביות. הספר מלווה במדריך להורה/מורה שנכתב ע"י ד"ר רונית פלוטניק."
על מצבו החברתי של שלי ועל הטיפול הרגשי והרפואי בו - אפשר לקרוא באתר ההוצאה לאור.
לספר מצורף מדריך להורה ולמורה מאת ד"ר רונית פלוטניק.

לסיום, הספר אני זה אני ואני יכול... מאת דליה קרלין, מתוך הסידרה לילדים עם צרכים מיוחדים (הוצאת יסוד, 2007), המציג סיפור של קשיים, התמודדות והצלחה.
מצטטת מאתר הוצאת יסוד: "אז מה אם אני התלמיד הכי גרוע בכתה? אז מה אם התעודה שלי לא משהו? אז מה אם יש דברים שאני מתקשה בהם?
אז מה אם לפעמים לוקח לי זמן עד שאני מבין? אז מה אם המחשבות מתבלבלות אצלי בראש?
אז מה אם אני קצת שונה?
אז מה?
לא תאמינו איזה כשרון נפלא יש לי!
לא תאמינו איזה דברים נפלאים אני מסוגל לעשות!
ובואו אני אגלה לכם סוד: בהתחלה גם אני לא האמנתי."

סקירה של ספרי ילדים ונוער נוספים בנושא לקות למידה וכן בנושא הפרעות קשב וריכוז - בהמשך הדרך...

להתראות,
אילנה

יום חמישי, 27 בספטמבר 2012

רגע של אי שקט (רשומה נוספת בנושא הפרעות קשב וריכוז)

עיון בכתבה "הרמת מסך" שעלתה היום, 27.9.12, למוסף "כלכליסט", עורר בי שאלות רבות ורגע של אי שקט. 

בתי ספר ברחבי העולם, ובישראל גם, כמובן, מתגאים בשנים האחרונות בהכנסת מחשבים לכיתות הלימוד - כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם. 

בראיון פוקח עיניים מציעה חוקרת המוח ד"ר נאוה לויט בן נון לעצור רגע ולבחון כיצד ישיבה מול מסכים גם בבתי הספר פוגעת בהתפתחות המוח הצעיר. לדבריה, 

איש מעולם לא בדק אם למידה עם מסכים טובה למוח, וזה מאוד מטריד אותה. לדבריה, "יש מספיק עדויות נסיבתיות שמצביעות על כך שקיים סיכון ששיעור הפרעות הקשב יעלה, קשיי התקשורת, הוויסות והאלימות יגדלו, והיכולות החברתיות והאמפתיה יירדו. אלה יכולות בסיסיות, שאף אחד בחברה לא רוצה לוותר עליהן. הן דורשות תזמורות מוחיות מכווננות היטב, וכשיש זיופים זה מוביל ללקות. לכן אנחנו צריכים להיות מודאגים". 
בהקשר לקשב, שימו לב במיוחד לסעיף 4 בכתבה, בו נשאלת השאלה כיצד למידה עם מחשב דווקא מגבירה הפרעות ריכוז. "הסיבה העיקרית לכך שמכניסים את התקשוב לבתי הספר היא ליצור מוטיבציה שתמשוך את הקשב אצל הילדים, כדי לפתור את הקושי שלהם להיות קשובים וללמוד בדרך הישנה. אבל זה אומר שאנחנו לוקחים את מערכת הקשב למקום שבו הכי נוח לה, בלי להתאמץ ולהתאמן, כמו שמאמנים שרירים במכון כושר. זה אותו עיקרון: כדי שמשהו ישתנה, צריך להתאמן ולחזור על דברים שוב ושוב, ואז משתנים הקשרים הרלבנטיים במוח ומשהו משתנה בהתנהגות, ביכולת או במיומנות. ד"ר לויט מציינת בסעיף זה: "אולי פשוט צריכים להתאפק ולא להכניס מסכים לכיתות של ילדים קטנים, שעדיין צריכים לבנות את מערכת הקשב שלהם".
לעניות דעתי, יש לתת את הדעת בכל עת לאיזון בין התקשוב לבין הגישה האנושית, התומכת, המלוּוָה ברגשות, במעורבות חושית ובתנועה, ולהמשיך לעקוב אחר המחקר, כמובן.

מעִניין לעִניין, בעִניין הפרעות קשב וריכוז, במהלך השבוע האחרון עלו לרשת מספר כתבות מעניינות, חלקן מחדשות עבורי.
ליאת רותם מלמד (YNET, 24.9.12) בכתבה "לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD", מציינת: "המערכת מגדירה אותם כילדותיים, מעופפים ואפילו עצלנים - אך למעשה מדובר בילדים מחוננים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) לא מאובחנת, ופשוט נופלים בין הכיסאות." 
על פי ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית המתמחה בהפרעות קשב וריכוז ומי שעומדת בראש היחידה להפרעות קשב וריכוז בבית החולים גהה, המצוטטת בהרחבה בכתבה, "הבעיה האמיתית שלנו עם הפרעת קשב ומחוננות היא שזה הנושא הכי מוזנח בפסיכאטריה." "אין כמעט מחקרים על מחוננות, כל שכן על הקשר בינה לבין הפרעות קשב. למרות זאת, כל מי שעובד עם מחוננים טוען בצורה תקיפה שיש בקרבם אחוזים גבוהים בהרבה של הפרעות קשב ולקויות למידה". 
ד"ר מנור מבהירה שכמעט כל הילדים בעלי הפרעות קשב לא עוברים את המבחנים לאיתור מחוננים, גם אלו מביניהם שמחוננים. גם אלה שכן עוברים את המבחנים מתקשים פעמים רבות דווקא בדברים הפשוטים. מנור מדגישה שהפגיעה בביטחון העצמי באותם ילדים מחוננים שלא עוברים את מבחני האיתור בשל הפרעת הקשב היא גדולה ביותר. 
בכתבה מציעה ד"ר מנור להורים לילדים אלה מבחר הצעות, ביניהן לטפל בהפרעת הקשב תרופתית וכן להכניס את הילדים האלו למסגרת חינוך מיוחד מתאימה, לפחות ליום בשבוע. בנוסף לכך, ד"ר מנור מציינת שחשוב לעבור טיפול התנהגותי, שתהיה בו התייחסות גם למחוננות.
המלצתה "לשלוח את הילדים לחינוך מיוחד" (כך על פי הכתבה) אינה ברורה לי. סביר להניח, בעיניי, שכוונתה לכיתות לתלמידים מחוננים ("ילדים כאלו, ברגע שהם בכיתה עם ילדים שדומים להם הם פורחים. אחרי שנים שלא הבינו אותם ואפילו נידו אותם חברתית - פתאום יש להם הצלחה חברית. בכיתה רגילה ילד מחונן צריך 'להתבייש' במי שהוא, הוא מסתיר את השונות שלו ואת תחומי העניין שלו פעמים רבות. בכיתת מחוננים הם כמו כולם ולכן קל להם יותר.")

שרה פיבלוביץ, מאמנת אישית, מנחת הורים ומנחת קבוצות הורים, המתמחה בהפרעות קשב וריכוז, מציעה בַּכתבה "נכנסים לסדר: שגרה ככלי עזר להפרעות קשב וריכוז" שעלתה השבוע (24.9.12) למעריב, "להיות הורים", עצות המכוונות לצמצם את הקושי בארגון ובגמישות מחשבתית. 
מצטטת מסיום הכתבה: "זכרו: חשוב ביותר להיות עקביים, עקביות היא קביעות וקביעות מחזירה אותנו ל.....שיגרה." 

נתקלתי בטיפים להורים גם בכתבה בנושא "הפרעת הקשב חוגגת גם בחגים" במדור לאשה החרדית באתר "בחדרי חרדים". ד''ר אילנה רייט, מאבחנת ומטפלת בהפרעות קשב וריכוז בלאומית שירותי בריאות, מעניקה מגוון עצות ל"צליחת" ערבי החג". 
הטיפים מתאימים לכל מגזר.

לקראת סיום, מזמינה לצפות בשיר "היהלום שבסתר":
כתיבה וביצוע: צביה אהרוני; לחן, הפקה מוסיקלית ומיקס: רונן ויטמן; צילום ועריכה: דניאל בבצ'יק; הרכב מוזיקלי - תלמידי מגמת הג'אז, תלמה ילין: רותם סירוטה, שלו אדרי, איל אהרוני, איתמר אליאש.
הרעיון לשיר: חגית האוזר. המילים נכתבו בהשראת עבודתה בתחום הפרעות הקשב. 



מצטטת מהשיר:
"הי... אתם שמסתכלים בי מודאגים
מקמטים את הגבות ושותקים כמו דגים
אומרים "תכתוב ותצייר", מאבחנים פה יסודי
זה מרגיע לגלות שאני ADHD?..."

"אבל...
מתחת לסערה שהיא אני
לא הכול רואים באופן חיצוני
ישנו עולם נפלא מכל היתר
יש יהלום והוא חבוי לו שם בסתר
אם תלטשו מעט ת'יהלום
לא תלחמו בי, תבואו בשלום
ואם אליי תושיטו את היד
גם ביניכם יהיה אולי יותר נחמד."

להתראות,
אילנה




יום שישי, 21 בספטמבר 2012

קולנוע מיוחד מקוון: "כמה קשה זה יכול להיות" - לקות למידה (2)

שמחה לארח אתכם שוב בקולנוע מיוחד מקוון.
גם הפעם נושא המפגש הקולנועי הינו לקות למידה, כאשר במוקדו - הקרנה של הרצאות אקדמיות מקוונות, שיחות, ראיונות ומבחר תוכניות טלוויזיה.

מזמינה שוב להתרווח בכורסא ולצפות בהרצאות.
אפשר, כמובן, לבקש מהמקרין לעצור את ההקרנה מעת לעת.
(...ומעִניין לעִניין...בענייני קולנוע...נזכרת בדמותו של אלפרדו, מקרין הסרטים בסרט הנפלא "סינמה פרדיסו" בבימויו של ג'וזפה טורנטורה.)

אני בוחרת לפתוח בהרצאה קצרה של דר' יהודית אל-דור, מנהלת גף לקויי למידה במשרד החינוך, המדברת על תופעת לקות הלמידה.



מוסיפה קישור למבחר הרצאות המוצגות באתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה. ההרצאות התקיימו בכנס בנושא "למידה ולקויות למידה" שנערך באביב 2006 בנושאים שלהלן: הבנת צופן הכתב העברי בקרב ילדים בגילאי ביה"ס היסודי, התאמת תיאוריות של מרכיבים לשוניים לילדים לקויי למידה, בניית תכניות לימוד חדשניות עפ"י ממצאי המחקרים.
משך כל אחת מההרצאות: 27 דקות.

חלק א' -  פרופ' איריס לוין  

חלק ב' - פרופ' איריס לוין וד"ר תמר קציר

חלק ג' - ד"ר ורד וקנין וד"ר תמר קציר

הרצאה נוספת של ד"ר תמר קצירנפלאות הקריאה: מן המוח אל המחברת - התקיימה בכנס "בכור המהפכה- סדרת הרצאות לזכרו של פרופ' אהרון קציר", שנערך באוניברסיטת תל אביב בתאריך 2.3.2009. משך ההרצאה - כשעה, החל מדקה 10.

ב-6.7.2010 נערך באוניברסיטת חיפה כנס בנושא "ליקויי למידה ועוד...תפקוד לאורך מעגל החיים" עדויות מהחיים וממצאי מחקרים".
מזמינה להתרווח שוב בכורסא ולצפות במבחר הרצאות שנישאו בכנס. גם הרצאות אלה מוצגות באתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.
העדויות האישיות שהוצגו בכנס - מרתקות ומרגשות, בעיניי.

בהרצאה עדות אישית: ההתמודדות היום יומית עם לקות למידה - ח"כ אלי אפללו מספר על ההתמודדות האישית שלו עם לקות למידה מהיותו ילד ובהמשך כהורה לילד עם ליקויי למידה ועד לתפקידיו הציבוריים השונים. עדות אישית של איש ציבור עם ליקויי למידה.
משך ההרצאה: 19 דקות.

בהרצאה ליקויי למידה ועוד... - ד"ר שרה רוזנבלום, ראש החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה,  מסבירה מהי לקות למידה, מה מצפים מאנשי המקצוע באבחון ובטיפול ומגלה מה באמת חשוב בהתמודדות עם הלקות.
משך ההרצאה: 43 דקות. 

בהרצאה מה בין שעון, גרף ומברשת שיניים? ADHD: איך לעבור את היום בשלום?, שהוצגה גם בהקרנת הבכורה של הקולנוע המיוחד המקוון, שולי שיינוולד, אם לנער המתמודד עם לקות למידה מדברת על ההתמודדות הבלתי פוסקת עם תסמונת ADHD, תסמונת הפרעת קשב והיפראקטיביות.
משך ההרצאה: 22 דקות.

בהרצאה ההתארגנות בחיי היום יום "Time out or out of time" דרכים לאבחון - ד"ר נירית ליפשיץ מהחוג לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו מתארת את המקרה של איתי, ילד כבן 11, שהופנה על-ידי יועצת בית ספרו לקליניקה לטיפול בריפוי בעיסוק בגלל חשד שיש לו קשיי התארגנות.  ד"ר ליפשיץ מציגה מחקר שמטרתו לכוון למציאת כלים שיאפשרו לאבחן ילדים עם קשיי התארגנות.
משך ההרצאה: 35 דקות.


כרמית פריש נושאת הרצאה בנושא How do you Do-Eat - אבחון להערכת התפקוד היום יומי בקרב ילדים עם ליקויי למידה / סרבול מוטורי ADHD. "כשמדברים על ליקויי למידה פעמים רבות עוסקים בנושא רק בשדה האקדמי ולא מתעמקים בהאם ואיך הם מצליחים להתמודד עם פעולות יומיומית פשוטות. כרמית פריש מסבירה מהם תפקודי יום יום, מה חשיבותם ומציעה הצעות ליישום קליני בילדים ומבוגרים."
משך ההרצאה: 26 דקות.

ד"ר שרה רוזנבלום, ראש החוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, נשאה הרצאה נוספת בכנס - הערכה ממוחשבת של דיסגרפיה בקרה ילדים ומבוגרים, ספרות עדכנית וממצאי מחקרים. בהרצאתה שאלה איזו משמעות יש לכתיבה לאורך החיים ומה הקשר שלה לתפקודי היום יום והסבירה איך ניתן לאתר ולנתח קושי בכתיבה ומה מספקת המערכת הממוחשבת כדי להבין את תהליך הכתיבה.
משך ההרצאה: 29 דקות.

במהלך הכנס הציג גיא פינקלשטיין, מנכ"ל עמותת לשם, את סיפורו האישי בהרצאה דיסגרפיה: לקות למידה ספציפית, סיפור אישי והמחשה.
משך ההרצאה: 29 דקות.

ממליצה בחום לצפות בגיא פינקלשטיין גם בשיעור בלקויות למידה - חולשה שהופכת לכוח ששודר במאקו לילדי הדרום.
משך השיעור: 45 דקות.

סיפורו של גיא פינקלשטיין מוצג גם בתוכנית "כנגד כל הסיכויים" ששודרה בערוץ 2. אכן כנגד כל הסיכויים, גם בעיניי.
משך התוכנית: כ-25 דקות.

אביב נוף, פסיכולוג קליני, מרכז ההוראה בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית" באוניברסיטה הפתוחה, מדבר על התמודדות יעילה עם אתגרי החיים במשפחות של ילדים עם לקויות למידה בהרצאה שנשא בשיח פסיכולוגים בנושא "משבר: חרדה, טראומה ואבדן - דרכי התמודדות ומניעת נזק".
משך ההרצאה: כ-35 דקות.

בהקשר להורים מעלה קישור לשיחה קצרה המוצגת בערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה, בה ד"ר אמיר גילת משוחח עם ד"ר מלי דנינו, מנכ"ל אגודת ניצן, המתראיינת על ספרה ההורה כמאמן, שיצא לאור בהוצאת רימונים לפני כשנתיים. בשיחה מסבירה דנינו על התפתחות המחקר והידע בתחום לקויות הלמידה ועל חשיבותו של ההורה בסיוע לילד לקוי למידה.
משך השיחה: 11 דקות.

עוד על הספר בשיחה של טלי ליפקין שחק עם ד"ר מלי דנינו בתוכנית "ערב חדש" בתאריך 23.4.2011.
משך השיחה: כ-5 דקות.

ניתן לצפות בד"ר מלי דנינו  גם בתכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2, בהנחייתם של אברי גלעד והילה קורח, בתאריך 9.8.2010. נושא השיחה: אבחון ליקוי למידה. לצפייה בשיחה יש להעביר את הסמן לדקה וחצי מראשית הסרטון.
משך השיחה: כ-8 דקות.

ראיון עם ד"ר עמליה עינת, ראש תחום הטיפול הרגשי במרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללה האקדמית תל-חי, בתוכנית "יומן קריאה" בערוץ האקדמי בשנת 2007, עוסק בספרה "כתב אישום - ליקויי למידה, נשירה ועבריינות" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. 
הספר, אותו כתבה יחד עם בנה, ד"ר תומר עינת,  מציג מחקר החודר לנפשם של אסירים ולנרטיב האישי שלהם, ומנסה להעניק הבנה חדשה באשר לגורמים שכיוונו רבים מהם אל הפשע.
משך הראיון: כ- 5 דקות.


מוסיפה קישור לסרטון קצרצר של פורטל עוגן בו ד"ר עמלה עינת מדברת על ליקויי למידה: הפצע שלא עובר.
לדבריה, "...הבנה, קבלה, תמיכה...ככל שנקדים כך הפצע יהיה שטחי יותר. הוא יהיה תמיד, אבל הוא יהיה שטחי ואפשר יהיה להתמודד אִתו".

מוסיפה קישור למידע אודות מבחר מספריה של ד"ר עמלה עינת בנושא לקות למידה:
מפתח לדלת נעולה: לפרוץ את מחסום הדיסלקסיה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000)  
מפתח לדלת נעולה: הורים מול מחסום הדיסלקסיה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003)
כתב אישום: ליקויי למידה, נשירה ועבריינות (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006) בשיתוף עם בנה, ד"ר תומר עינת
דימוי עצמי במראת הדיסלקסיה: מורים במילכוד (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006)  
סיפורה של חני: (שיטת חנהל'ה) (הוצאת יסוד, תשס"ו 2006)
נחיתה קשה: לקויי למידה בזירת התעסוקה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009) 
"וכשאני לעצמי - מה אני?": סוגיות והורות של בוגרים עם ליקויי למידה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011)


על ספרים בנושא לקות למידה המכוונים לילדים ולנוער - ברשומה אחרת...

צפייה מהנה!
אילנה

יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

קולנוע מיוחד מקוון : "כמה קשה זה יכול להיות" - לקות למידה (1)

במבט של געגוע למדור "סינמתיא תל אביב" באתר מתי"א תל אביב, שנסגר בימים אלה בהחלטה מנהלתית של מט"ח, ובמבט קדימה - אני מודיעה בשִׂמחה על פתיחתו של קולנוע מיוחד מקוון, כאן, עכשיו, וברחבי הרשת, כמובן.

מזמינה להקרנת הבכורה המוקדשת לנושא הנרחב של לקות למידה
אנא התרווחו בכורסא הביתית וצפו במבחר הסרטונים והסרטים!

כ"פרומו" להקרנה, סרטון מפעים, בעיניי, כל ילד הוא פלא עם פרופ' אלי זמסקי, נשיא המכללה האקדמית לחינוך אחווה, המספר על תפיסת עולמו כמנהל בהעצמת כל תלמיד ותלמיד ועל זיכרון ילדות אישי.
המסר של פרופ' זמסקי: "התפקיד של המערכת זה לגלות את הפלא שבבן אדם, של כל ילד, ולפארו ולרוממו, כדי לגאול אותו..."

ולאחר ה"פרומו" - נקודת ראות של ילד/ה, המפגין "עד כמה קשה זה יכול להיות":

Building Their Tommorrows, Today הינו סרטון אנימציה קצרצר (באנגלית, ללא תרגום) המציג חלק מהסימנים ללקות למידה. 



השורה התחתונה בסיום הסרטון הינה: Encourage, Enable, Empower - עודד, אַפְשֵׁר, הַעֱצֵם!

סרטון נוסף, דיסלקסיה, המכוון לילדים, מוצג באתר בריינפופ. הסרטון פתוח לצפייה למנויים בלבד.
מצטטת מהאתר: "שמעתם שלחבר שלכם יש דיסלקציה, אבל מה זה בדיוק? בסרטון זה תום ומובי מספרים לכם על המצב המיוחד הזה שמשפיע על אלפי ילדים ומבוגרים כאחת. תגלו למה לדיסלקטים קשה לזהות מילים מסוימות, ולמה הם מתקשים בקריאה. זה לא אומר שהם טיפשים, כמה מהאנשים המבריקים, היצירתיים והמפורסמים ביותר בהיסטוריה האנושית היו דיסלקטים!"

מעלה שוב קישור לשירה של נעמי שמר, בראשון לספטמבר, המספר על התחושות והפחדים בראשון לספטמבר, יום החזרה לבית הספר, עבור תלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב. השיר מבוצע הפעם על ידי מירב יוסף.

עוד מנקודת הראות של ילדים, שני סרטים קצרים: 
הסרט הראשון - קריאה תמה של תמיר טרבלסי, תלמיד בית-הספר המקיף דתי גרוס בקריית גת. 
הסרט, שאורכו כ-13 דקות, מציג את סיפורו המרגש של תמיר שלא מוותר על זכותו לדעת קרוא וכתוב לאחר שנים בהם המבוגרים ויתרו על החלום הזה לגביו.

הסרט השני - אני אואב אותך, בויים על-ידי ויקטור לגזיאל. השחקנים בסרט הינם תלמידי חטיבת הביניים הרצוג בחולון. 
(זהירות, "ספוילר"!)
בסרט, שאורכו כ-13 דקות, מוצג  סיפורו של מאור, לו הפרעות קשב וריכוז וקשיים בלימודים. במקום ללמוד הוא מצייר. משפחתו והמורים מפרשים זאת כעצלות. יעל, ילדה מכיתתו, מציעה לו להצטרף לעיתון בית-הספר כמאייר. מאור נענה לבקשתה, וגם מצייר את יעל על קיר אולם הספורט של בית-הספר. ליד הציור הוא כתב: "אני אואב אותך".
לסרט המוצג באתר "בין הצלצולים" נלווית הפעלה לתלמידים.

סרט גמר עטור פרסים שכתב וביים יובל שמעוני, בוגר המגמה לקולנוע וטלויזיה במכללת תל חי, הינו  עשה שאדע.
הסרט, שאורכו כ-30 דקות, מציג את סיפורו של הנער אלי, שסובל מדיסלקציה, אבל המשפחה והסביבה השכונתית חושבת שהוא עצלן. אלי חרד מבר המצווה והעליה לתורה, שם יאלץ לקרוא בקול רם בפני קהל.
זהו סרט רגיש ונוגע ללב, בעיניי, שזכה בפרס ראשון בפסטיבל הסטודנטים (תל אביב 2005), פרס שני בתחרות סרטי מכללות, ציון לשבח בפסטיבל ירושלים ובמקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים ב-2004.
שימו לב, מעת לעת הסרטון אינו זמין לצפייה. ממליצה בחום לא לוותר!

עם הפנים לילד:
בפורטל עוגן של מט"ח - פורטל ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז בישראל, מוצגים מבחר סרטונים בנושא ליקויי למידה. הסרטונים מְכוּוָנִים לילדים ולנוער. 
הסרטונים שלהלן מוצגים על-ידי עפרה רזאל, העומדת בראש תחום צרכים מיוחדים במט"ח.
בסרטון חשוב לשתף - עפרה רזאל מייעצת לתלמידים לשתף את ההורים, את יועצת בית הספר ואת המורים. כמו כן, היא מתייחסת לדימוי העצמי של תלמידים עם לקויות למידה ומעודדת אותם לא לתת להפרעות הקשב והריכוז ולליקויי הלמידה לפגוע בעוגן שלהם, בדימוי העצמי שלהם.

בפורטל עוגן מוצגים גם סרטונים בהם סטודנט ותלמיד תיכון מספרים על הצלחתם בזכות נחישות והתמדה ועוד.

ממליצה (שוב) בחום לגלוש לפורטל ולצפות בסרטונים רבים נוספים.

ב-YOUTUBE מוצג הסרט כשהאסימונים נגמרים עם Richard Lavoie, המתמקד בהתמודדות של מורים והורים עם קשיי התנהגות של ילדים עם ליקויי למידה:




כמו כן, ב-YOUTUBE אפשר לצפות בחלק מהסרט כמה קשה זה יכול להיות, בו ריצ'ארד לאבוי מתעד סדנה שהוא מעביר לקבוצה של הורים, מורים, מורות חינוך מיוחד ותלמידים עם לקות למידה וללא לקות למידה. הסרט ממחיש  כיצד מתפתחים  תסכול, חרדה ומתח במהלך שיעור בכיתה ומציע הצעות להתמודדות עם הקשיים.





לידיעתכם, ההקרנות הבאות בקולנוע המיוחד המקוון יוקדשו לעדויות מהשטח ולהרצאות בנושא לקויי למידה.
הכינו מראש כרטיסים להקרנה!

צפייה מהנה!
אילנה

יום שלישי, 18 בספטמבר 2012

אתנחתא של מדע ותקווה לרגל השנה החדשה

לרגל השנה החדשה, ליקטתי מבחר צנוע של מאמרים בתחום המדע, שעלו לרשת במהלך החודש האחרון.
לא מדובר במדע בדיוני אלא במדע עם תקווה...

לאתר "הידען" עלה ב-12.8.12 מאמר בנושא האתגר: להבין מהו הבסיס הגנטי של האוטיזם.
"אוסנת זומר פן, אחת מזוכות פרס אונסקו לוריאל למען נשים במדע יצאה מיד לאחר טקס הפרס לסיאטל כדי לחקור את המחלה המטרידה הורים רבים. "אנו הולכים לנסות ולהבין משהו על הבסיס הגנטי של האוטיזם." אמרה פן בשיחה עם אתר הידען."

הפיתוח שיאפשר למשותקים לחזור לדבר / מעריב, מדע, 22.8.12.
"חוקרי הטכניון זיהו פעילות עצבית במוח שקשורה בהגייה. הממצא יוכל להוביל להשבת יכולת הדיבור אצל חולים ע"י השתלת אלקטרודה בראשם." 

כתבה נוספת בנושא עלתה גם לאתר מאקו ב-22.8.12 - האם חוקרים ישראלים יעזרו לחולים משותקים לדבר? (ר' גם בהמשך הרשומה).

כן עלתה כתבה בַּנושא לאתר "הארץ" (4.9.12) -חוקרים ישראלים זיהו תאי עצב המגיבים להגיית הברות מסוימות.
מצטטת מהכתבה: "מדענים ישראלים הצליחו לראשונה לזהות תאי עצב בודדים המגיבים כאשר בני אדם מבטאים הברות מסוימות. במחקר שממצאיו התפרסמו באחרונה בכתב העת Nature Communications, הם הראו שבעת הגיית תנועות שונות, כמו תנועת קמץ או צירה, תאי עצב שונים הראו פעילות מוגברת. החוקרים מקווים שהממצאים יסייעו בעתיד ליצור מערכת שתקנה  יכולות דיבור למשותקים." 

מוסיפה קישור לכתבות נוספות עם משב של אופטימיות:
מדעני מכון ויצמן למדע גילו: סוג מסוים של למידה אפשרי תוך כדי שינה / מגזין מכון ויצמן בתוך אתר "הידען", 28.8.12.
"פרופ' נועם סובל ותלמידת המחקר ענת ארזי ממכון ויצמן למדע, הוכיחו כי הקשר בין ריחות לצלילים נלמד בזמן השינה...ענת ארזי: "עכשיו, שאנחנו יודעים שלפחות סוג אחד של למידה אפשרי במשך השינה, אנו רוצים לדעת איפה הגבול – איזה מידע אפשר ללמוד בשינה ואיזה אי-אפשר".

עיוורת חזרה לראות בזכות עין ביונית / ד"ר איתי גל, YNET חדשות בריאות, 1.9.12.
"מומחים אוסטרלים השתילו בעיניה של דיאן אשוורת, הסובלת מעיוורון מוחלט, עין ביונית, בעקבותיה הצליחה להבחין בהבזקי אור. בינתיים היא יכולה לראות באמצעותה רק במעבדה, אך בעתיד, צופים המפתחים, ניתן יהיה להשתמש בה באופן קבוע."

"חוקרים מאוניברסיטאות תל אביב ובר אילן ערכו מחקר בחולדות וגילו כי סביבה עשירה בגירויים מסייעת להשתקם מטראומת ילדות."
  
לראשונה: אדם הניע רגליים רובוטיות בעזרת המחשבה / הארץ, מדע וסביבה, 6.9.12.
"הצליח ללכת בעזרת שלד רובוטי חיצוני שהוצמד לרגליו כשפעילות מוחו הניעה את המנגנון. הנסיין אמנם בריא, אך השיטה עשויה לעזור למשותקים."

המשקפיים שיאפשרו למשותקים לשלוט במחשב / הארץ, 14.9.12. 
"חוקרים בבריטניה פיתחו ממוצרי מדף זולים משקפיים שעוקבים אחרי תנועות העיניים כדי לשמש תחליף לעכבר. עלות החלקים: 65 דולר".

בתקווה לשנת הישגים מדעיים מעל ומעבר למה שנראה כאפשרי!
אילנה

יום שישי, 14 בספטמבר 2012

איך לעבור בשלום את ארוחת החג עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ועוד...

כמעט ערב ראש השנה...

"ארוחת חג של שעתיים היא דבר לא פשוט לילדים בכלל, אבל לילדי ADHD מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. מה עושים?" ד"ר נעמי וורמברנד, מנהלת מרכז מהו"ת ומומחית לאבחון וטיפול בהפרעות קשב במכללת סמינר הקיבוצים, מציגה ב-YNET בריאות מדריך לארוחה שקטה ומהנה או "איך לעבור בשלום את ארוחת החג עם ילדי ADHD?".

בהקשר להפרעת קשב וריכוז, מבחר כתבות נוספות עלו לרשת לאחרונה, ביניהן:
מחקר חדש: קיים קשר בין הפרעות נשימה בשינה להפרעות קשב / NRG, "להיות הורים", 2.9.12.
"מחקר חדש מגלה כי ילדים קטנים הסובלים מהפרעות נשימה בשינה נוטים גם לסבול מהפרעות קשב וריכוז. התוצאות מאששות את הצורך באבחון ובטיפול מוקדם בהפרעות נשימה בשינה."

לא קל לו: איך תאבחנו קשיי למידה? גילת מלכאן סטיקלרו, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בילד ובמשפחה, NRG, להיות הורים, 4.9.12. "כשמתגלים קשיים לא ברורים בלימודים מתעורר הצורך לפנות לאבחון. מהם סוגי האבחונים הקיימים? כיצד תדעו מהו סוג האבחון המתאים לילד? האם מדובר בקשיי ריכוז או אולי בקושי רגשי? עשינו סדר בבלגן." 

ADHD: חייבים לשבת עם הילד להכין שיעורים? / קרן יטיב, YNET הורים, 4.9.12. "אחד הנושאים שגורמים להכי הרבה חיכוכים בין הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז הם שיעורי הבית. האם ניתן להשתמש בפרס כדי לעזור לילד להתרכז ומדוע ממש לא חובה לסיים הכל? קרן יטיב מסייעת להוריד לחץ - ולעבור בשלום את הכנת השיעורים."

הכותבת היא יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים מטעם המרכז להורות ומשפחה בבית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים.

מחקר: ריטלין שלא לצורך עלול לגרום לחרדה / MYNET עמק וגליל, 11.9.12 
"בית חולים העמק בעפולה ביצע את המחקר שמטרתו הייתה לבדוק מהן ההשפעות ארוכות הטווח של מתן הריטלין בקרב מי שלא אובחן כלוקה בהפרעות קשב וריכוז. לצורך כך חולדות קיבלו בצעירותן ריטלין, מבלי שהן אכן סבלו מהפרעות."

לוקחים ריטלין למבחן? זה יעלה לכם ביוקר בבגרות / YNET בריאות, 11.9.12. 

"

לוקחים ריטלין כדי להתרכז במבחן? מחקר מגלה כי צעירים שנוטלים את התרופה אף שאינם סובלים מבעיות קשב - עלולים להפוך למבוגרים תוקפנים וחרדתיים."  

מוסיפה המלצות למבחר ספרי ילדים בנושא הפרעות קשב וריכוז:
שלי הצב ההיפראקטיבי / דבורה מ' מוס, הוצאת יסוד. 
רכז הריכוז / ד"ר שמחה צ'סנר, הוצאת מכון מטרה. הספר מציע “אימון כושר ביתי” לשילוב מוח עם כח, וכולל מדריך להורה/ מורה/ מטפל.
תמיד אני אשם / ד"ר דוד וסימה יגיל, הוצאה פרטית.
האיידיאייצ'די שלי / לאורה וולמר, הוצאת אמציה. הצצה לספר - כאן.
לאורה וולמר, שכתבה את הספר האיידיאייצ'די שלי, היא פסיכולוגית קלינית. בסרטונים שלהלן היא מתייחסת להפרעת קשב וריכוז, בכלל, ולספר, בפרט.


 

עוד על ילדים עם הפרעת קשב וריכוז בהרצאה באוניברסיטת חיפה (אוגוסט 2010) של שולי שיינוולד, אם לנער המתמודד עם לקות למידה, המדברת על ההתמודדות הבלתי פוסקת - "איך לעבור את היום בשלום: ADHD?"


מוסיפה: 
סיפור לילדים שכתבה ד"ר נויה ספקטור: ילד היפראקטיבי: סיפור לילדים שקשה להם להקשיב.
כתבה לילדים מתוך כתב העת "גליליאו צעיר": מהם היתרונות של בְּעָיוֹת קֶשֶׁב ורִיכּוּז?
אתר חדש המכוון לילדיםמה שאתם הילדים צריכים לדעת על ADHDהאתר נבנה על ידי קרן כהן, בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך - מורות גננות, התמחות טבע ומדעים.

עוד לילדים ונוער בפורטל "עוגן" של מט"ח - פורטל ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז: 
שני סרטונים המכילים הסבר להפרעות קשב וריכוז. בסרטון הראשון מדברת עפרה רזאל, שעומדת בראש תחום צרכים מיוחדים במט"ח ובשני מדבר ד"ר איתי ברגר, נוירולוג ילדים בכיר מבית החולים הדסה בירושלים.
בסרטונים נוספים, ד"ר איתי ברגר מציג לתלמידים מידע על סוגי הטיפולים בהפרעות קשב וריכוז וכן מסביר איך פועל הריטלין.

פורטל "עוגן" בכללותו מומלץ בחום. על-פי יוצרי האתר, מתוכננים שני מדורים נוספים בעתיד - להורים ולמורים.


לסיום, ברכות לשנה טובה ומיטיבה, רוויה בבריאות, שלווה, הגשמה והצלחה.
מוסיפה קישור למִמשק למשלוח "שנות טובות" עם ריח של פעם, לביקור נוסטלגי בארכיון ''פלפוט'', המגלה, דרך כרטיסי הברכה לדורותיהם, מי היינו ומי אנו היום, ולברכת שנה טובה מוזיקלית באתר הספרייה הלאומית.
אילנה


יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

"למה רוב האנשים כל כך פוחדים ממתמטיקה?"

(כותרת הרשומה נלקחה מתוך הכתבה "חשבון פשוט" שעלתה היום למוסף "כלכליסט" ברשת. אתייחס לכתבה בהמשך.)

גם אני שייכת ל"רוב האנשים". גם אני פוחדת ממתמטיקה.
לפני כשנה קניתי לעצמי בשִֹמחה את ספר הילדים "איך בוטלה המתמטיקה"  שכתב ההיסטוריון פרופ' אביעד קליינברג, המלמד בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. מצטטת מגב הספר: "בניגוד לנבואותיהן של המורות למתמטיקה, לא יצא לו מעולם לפתור בעיה מתמטית מאז עזב את בית הספר."
כשגיליתי את הספר בחנות הספרים חייכתי בהתרגשות. כבר בחנות קראתי מתוך הספר ש"המתמטיקה אשמה ביותר סיוטים מכל המפלצות גם יחד, כך לפחות מרגיש הנסיך הצעיר יוהנס. האם הוא יוכל בבוא היום להיות מלך - בלי לדעת מתמטיקה? האם המתמטיקה תמשיך להתקיים גם אם המלך יכריז על ביטולה? ומה יכול יוהנס לעשות בקשר לזה? ובכן, מתברר שאפשר לעשות משהו - אם יצליח יוהנס לשכנע את אבא שלו לעזור."
"איך בוטלה המתמטיקה" הוא ספר מחויך ומחכים, בעיניי. בסופו של דבר (וסליחה על ה"ספוילר") הנסיך יוהנס, גיבור הספר, מוכיח שאפשר להיות חכם ונבון ואפילו מצליח מבלי להיות מוכשר במתמטיקה והכי חשוב, כמו שמלמד אותו אביו, להיות בן אדם.
בכתבת ביקורת על הספר, רינת פרימו כותבת, בין השאר: "באחד ממוספי סוף השבוע האחרונים סיפר חיים יבין על מורה למתמטיקה בבית הספר שכתש אותו בעלבונות על חוסר חדות מתמטית. גבר מצליח בן שבעים הביט ברטרוספקטיבה על חייו ואחת הנקודות המשמעותיות של חיים אלה הייתה תחושת הכאב העמוק של ילד שנתנו לו בילדותו הרגשה שאם הוא לא יודע מתמטיקה, הוא מטומטם חסר יכולת. את המשוואה הזאת הגיע הזמן לטלטל."
לצערי, גם לי היה מורה כזה. 


מעִנין לעִנין...בהקשר למתמטיקה:
השבוע נודע ש"החינוך הישראלי בצניחה: 89 בעולם במתמטיקהלאחר שהפורום הכלכלי העולמי (WEF), שכולל 144 מדינות, פרסם את הדו"ח השנתי שלו, ולפיו מערכת החינוך הישראלית מדורגת רק במקום 53. מחברי הדו"ח מציינים לרעה ירידה ממקום 79 למקום 89 באיכות לימודי המתמטיקה והמדעים. "אם לא תטופל הסוגיה באופן יסודי, הרי שהיא עלולה לערער את מנועי החדשנות של ישראל", נכתב בדו"ח. ד"ר טלי נחליאלי, ראש החוג למתמטיקה במכללת לוינסקי, מגיבה לדו"ח בכתבה ומזכירה שבבתי-הספר היסודיים, עליהם מדבר הדו"ח, לומדים בין 35 ל-40 ילדים בכיתה.. לדבריה, "אם נזכור כי מתמטיקה היא מקצוע מופשט ומורכב, נראה כי בכיתות כאלה קשה יהיה להביא את הילדים להבנה עמוקה של המקצוע ולאהבה למתמטיקה". כמו כן, לדבריה, "יש למשוך למקצוע ההוראה אנשים טובים נוספים."


נקודת ראייה שונה ומעניינת מוצגת בכתבה "חשבון פשוט" שעלתה היום למוסף כלכליסט, בה מוצג ראיון עם פרופ' איאן סטיוארט מאוניברסיטת וורוויק, אחד המתמטיקאים החשובים בני זמננו, שחשיבותו אינה נובעת ממחקרים מתמטיים פורצי דרך, אלא דווקא ממפעל חייו מעורר ההשראה: חיבור הציבור הרחב למתמטיקה. על פי הכתבה "בשורה של ספרי מדע פופולרי שחיבר הצליח פרופ' איאן סטיוארט במשימה כמעט בלתי אפשרית: להפוך את המתמטיקה למרגשת בעיני הציבור הרחב. אילו בבתי הספר היו עוסקים פחות בצד הטכני של המקצוע ויותר בהיבטים היצירתיים שלו זה היה קורה מאליו, אומר מי שמכונה "כוכב הרוק של המתמטיקה". 
בכתבה מוצגות שלוש חידות מתמטיות ופתרונן בסופה. לכשעצמי, לא ניסיתי עדיין לפתור אותן...
ל"מיטיבי לכת" במתמטיקה, שמות שני ספריו של פרופ' איאן סטיוארט שתרגמו לעברית לאחרונה: "לאלף את האינסוף", המכיל סקירה בסיסית של עשרים תחומים מתמטיים שונים (בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים) ו"תיבת האוצרות המתמטיים של פרופסור סטיוארט", המרכז חידות מתמטיות משעשעות (בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן).


לפני סיום, מעלה מבחר קישורים מתמטיים. מקווה שיימצא בהם עניין ושימוש. 
מאמרים בנושא תלמידים מתקשים במתמטיקה בתוך אתר מרכז מורים ארצי במתמטיקה לחינוך היסודי.

פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית. (עוד על הפרויקט בפורטל מס"ע בניהולו של עמי סלנט).


לסיום, מתמטיקה עם חיוך - קטע מתוך הסרט (1951) Ma & Pa Kettle Back on the Farm : "פתרון" של בעיית כפל וחילוק:


מומלץ לצפייה גם לרוב האנשים שפוחדים ממתמטיקה!



הרשומה מוקדשת בהערכה, בהוקרה ובידידות לאורית ולאיריס, שמתמטיקה היא הממלכה שלהן.

יום רביעי, 5 בספטמבר 2012

ניצחון הרוח - מחשבות וקישורים (גם) נוכח המשחקים הפארא אולימפיים

בשבוע שעבר שודרה בערוץ 10 כתבה על גבריאל מוניז בן ה-11 שנולד ללא כפות רגליים. למרות זאת, הוא לא נתן למגבלה שלו להשפיע עליו, והקדיש את כל זמנו לכדורגל כמו רוב הילדים בארצו.
לאחרונה זומן למחנה אימונים בברצלונה. 
"המגבלה היא רק בראש", סיפר המאמן ז'וזה לופז. "הוא הוכיח את זה לכל העולם. הוא שובר מוסכמות".
בגיל 11 גבריאל כבר ניצח.

ניצחון נוסף מוצג בהרצאתה של האקטיביסטית קרוליים קייסי באתר TED, "לראות מעבר למגבלות". 
קרוליין קייסי מספרת את סיפור חייה המדהים החל מתגלית מפתיעה. בהרצאתה הקוראת תיגר על התפיסות שלנו, קייסי מבקשת מכולנו להרחיק אל מעבר למגבלות שאנו עשויים לחשוב שיש לנו. 
האם אתם יכולים לזכור מה רציתם להיות כשהייתם בני 17?

גם בזה נבבה, הרץ למרחקים ארוכים, הינו מנצח. בזה, עם עיוורון מלידה, רץ בליווי מתנדב כאשר השניים קשורים זה לזה במותן או בפרק היד. הוא מדורג חמישי בעולם במרתון בין הרצים העיוורים. באוקטובר 2007 השתתף במרתון אמסטרדם והגיע למקום הראשון. בזה ייצג את ישראל בגאווה במשחקים הפארא אולימפיים בבייג'ין ולאחר מכן טיפס על הר האוורסט.
"מה זה ספורט, אם לא ניצחון הרוח על החומר? התעלות הנשמה על הגוף? במקרה של בזה נבבה בן ה-22, הנשמה נתקלת בקשיי גוף נכבדים, אך יכולה להם."
"ריצה זה אתגר גדול", אומר בזה, "ולעשות 42 ק"מ בעיניים סגורות זה קשה עוד יותר". "קשה לפעמים, אבל הקושי הזה נותן לי סיבה להמשיך". בזה מוכיח נחישות מהי, כיצד להתגבר על מכשולים וקשיים ומוכיח שהשמיים הם הגבול.
הסרט "עיניים בגב", המוצג בהמשך, מספר את סיפורו המרגש של בזה.
מומלץ בחום.










לקראת סיום, מצטטת מהרצאתה של קרוליין קייסי ב-TED:
"...ומי שמאמין באמת -- מי שמאמין מעומק ליבו -- יכול לגרום לשינויים להתרחש. אנחנו צריכים לגרום להם להתרחש, כי כל אחד ואחד מאיתנו -- נשים, גברים, הומואים, סטרייטים, מוגבלים, מושלמים, נורמליים, מה שלא יהיה -- כל אחד ואחד מאיתנו צריך לשאוף למיטבו. אני כבר לא רוצה שאנשים יהיו בלתי נראים. כולנו צריכים להיות כלולים. וצריך להפסיק עם התוויות, התוויות המגבילות והמצמצמות. אנחנו לא צנצנות ריבה. אנחנו אנשים יוצאי דופן, שונים ונפלאים.
תודה רבה."

לסיום, בהקשר לתוויות, חשוב, בעיניי, לקרוא את מאמרה של ד"ר גבריאלה עילם, איך לדבר ולכתוב על אנשים עם מוגבלות? מטרתה של ד"ר עילם במאמר משנת 2007 היא להתחיל בגיבוש קווים מנחים ומינוח לדיבור וכתיבה על אנשים עם מוגבלות באופן שוויוני ומנומס המכבד את היותם של כל האנשים בחברה בני אדם שנולדו בצלם.
תחשבו על זה...