עקב מצב החירום בדרום, שהֵדָיו הגיעו עד לגוש דן ולירושלים, מעלה ברשומה זו מבחר קישורים העשויים לסייע למורים, הורים ומטפלים.
בכתבה התמודדויות באתר "חדשות הילדים בגלים", פרופ' מולי להד מסביר לילדים שיש דרכים רבות להתמודדות במצבי לחץ, כאשר כל אחד בוחר בדרכים המתאימות לו כדי להתגבר ולהתחזק. שש הדרכים העיקריות הן: גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, חברה, דמיון (או בקיצור גש"ר מאח"ד). דוגמאות והמלצות מוצגות בכתבה.
הסבר מעמיק בנושא המודל הרב מימדי להתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות – BASIC PH, שפותח על ידי פרופ' מולי להד ועפרה איילון, מוצג באתר שפ"ינט.
במהלך הימים האחרונים עלו לאתר "חדשות הילדים בגלים" מבחר כתבות מידע בנושא ההסלמה בדרום, ביניהן: הסלמה בדרום, הסלמה נוספת בדרום, כיפת ברזל, הצבת כיפת הברזל ועוד.
בערוץ הורים ב-YNET מבחר כתבות העוסקות בהתמודדות ילדים והוריהם במצב חירום. בין הכתבות: אמא, ואם יפול על הבית שלנו גראד? מאת אלי זוהר ניב, יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בכתבה היא מסבירה איך עוזרים לילדים, ולעצמנו, להתמודד.
בכתבה ההסלמה בדרום: איך לטפל בחרדה של הילדים? ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן, מציעה לצייד את הילדים במסרים מווסתים ומרגיעים, המתאימים לגיל הילדים ולהתפתחותם.
לפורטל הורים באתר משרד החינוך עלו הצעות המכוונות לסייע להורים לעזור לילדיהם כשגם הם נתונים במצב לחץ. בדף המקושר נסקרות התנהגויות צפויות של ילדים והתמודדויות של הורים על פי חלוקה גילית.
פסיכולוגית הילדים גילת מלכאן סטיקלרו עונה לשאלות נפוצות שמתעוררות בקרב הורים לילדים החיים בקו העימות. בין השאלות: כיצד משפיעים החיים בצל האיום התמידי של אזעקות וטילים על ילדים? האם מומלץ לשוחח עם הילד על המצב? איך לדובב אותו לדבר ולספר איך הוא מרגיש? מה אפשר לעשות כדי להקל על ילדים במצב הזה? איך גורמים לילד היפראקטיבי לשבת יפה בממ"ד? ומה לגבי ילדים עם צרכים מיוחדים? איך משפיע הלחץ וההתנהגות של ההורים על הילדים? מה עושים ביום שאחרי?
בכתבה של שירה הופמן באתר הורים בקשר, כיצד להרגיע ילד מיוחד כשצריך לרוץ למקלט?, ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה באוניברסיטת בר אילן, ממליצה ראשית להרעיף על הילד אהבה ולנסות להרגיע אותו בעזרת שימוש במילים חיוביות. כמו כן, מוצגות המלצות המתייחסות לילדים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלויות פיזיות ומוגבלויות חושיות.
בכתבה מקום לדאגה: כיצד להפחית את רמת החרדה של הילדים? אז מה ביכולתנו לעשות כדי לעזור לילדים שלנו להתמודד עם הקושי (מעריב NRG, 20.11.12), אדוה בר יהודה, עובדת סוציאלית, מדריכת הורים ואנשי חינוך, מטפלת בפסיכותרפיה נציגה מגוון עצות להורים המכוונות לעזור לילדים להתמודד עם החרדה בעקבות מצב החירום.
בסרטון מטעם "תנועת הערבות", הפסיכולוגית החינוכית והפסיכותרפיסטית לימור סופר-פטמן עונה לשאלות הורים מה צריך להסביר לילדים על מצב החירום? עד כמה לפרט? איך לא ליצור בהם פחדים מיותרים?
במאמר אבא, למה יש אזעקה? ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מנהלת פורום "להיות אמא" באתר כללית, עוזרת להורים לעזור לילדים בימים של מתח בטחוני. ההנחיה הכללית שלה להורים היא, "תמיד: אמרו אמת באופן שמתאים לגיל ולילד הפרטי שלכם. אם לא נקלקל, הילדים יסתדרו. באופן טבעי, הילדים שלכם חשופים למידע, הם רואים דברים, הם שומעים. ברוב המקרים, הם יפנימו את מה שהם מסוגלים לעכל."
לאתר שפ"ינט של השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך עלתה הצעה לשיח מקדים עם תלמידים. השיח עוסק בהתנהגות הנכונה בעת הישמע האזעקה, לאחריה ובהתמודדות המיטבית עם ההשלכות הנלוות למצב זה. ההצעה מיועדת ליועצות ולמחנכי הכיתות, אך עשויה להתאים גם להורים בעת חירום. שימו לב להמלצה לחלוקת מים וביסקוויטים העוזרת מאוד! (ר' שם).
המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה הוקם בשנת 1989 כפרוייקט של בית חולים הרצוג - מרכז לטנר בירושלים. בדף בעת חירום באתר המרכז מוצג מידע להורים בשעת חירום, הצעה כיצד לדבר עם ילדים בזמן חירום, הרגעת ילדים, עצות לצפייה בטלוויזיה (יש לווסת את כמות הצפייה כך שלא תזיק לנו!) ועוד.
מצטטת מהאתר: "מלחמה, טרור ואסונות טבע מציבים בפני כולנו אתגרים רבים. לחץ, חרדה, עצבנות ועייפות הינם מצבים נפוצים בסיטואציה מתוחה כל-כך. במצב זה, אנו חשים לעתים כי מאגרי הכוח שלנו מתרוקנים, והדבר מתבטא בלימודים, בעבודה ובבית. מטרתם של עמודים אלו לספק לכם כלים להתמודד עם המצב ולנצח. מובן שכלים אלו אינם יכולים לשנות את המציאות הפוליטית, אולם הם יכולים לשנות את המציאות האישית שלכם, ולסייע לכם לעבור את המצב בשלום. שלכם, ולסייע לכם לעבור את המצב בשלום."
בדף מוצג, בין השאר, קישור להופ! בכל מצב - חוברת החוסן שלי בגירסה לבנים ובגירסה לבנות. החוברת נכתבה על ידי המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה.
יעל צמח גרינשפון העלתה לפורטל "את זה" משחק זיכרון - מותר לפחד, המכוון לעזור לילדים להביע רגשות - מותר לפחד.
מוסיפה קישור לדף שעת חירום ב"תולעת ספרים" בפורטל גלים. בשירים ובסיפורים ב"סיפורים מהלב" מוצגים קשיים ודרכים שונות להתמודד עמם במצבי חירום.
עקב המתיחות בדרום העלו עורכי אתר שפ"ינט גם מגוון חומרים לעבודה חינוכית.
לאתר מינהל חברה ונוער של משרד החינוך עלה הקובץ צבע אדום - לקט פעילויות לשעת חירום ועוד.
יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת, העלה היום מאמרון המרכז פעילויות של למידה-הוראה לשעת חירום.
מעבר לנִסקר לעיל, מנכ"לית משרד החינוך הנחתה את השירות הפסיכולוגי יעוצי לפתוח קו פתוח לפניות תלמידים. הקו נועד לתת מענה לשאלות אשר מתעוררות אצל תלמידים בעקבות המתרחש.
לסיום, ובתקווה לחזרה מהירה לימים של שקט ושלווה - השיר ימים של שקט בביצוע להקת לולה.
מצטטת מהשיר:
"הנה הם באים ימים של שקט
כבר שכחתי איך שהם נראים
אפשר עכשיו לפתוח את הדלת
לשלוח אל הרוח ציפורים."
להתראות,
אילנה
בכתבה התמודדויות באתר "חדשות הילדים בגלים", פרופ' מולי להד מסביר לילדים שיש דרכים רבות להתמודדות במצבי לחץ, כאשר כל אחד בוחר בדרכים המתאימות לו כדי להתגבר ולהתחזק. שש הדרכים העיקריות הן: גוף, שכל, רגש, מערכת אמונות, חברה, דמיון (או בקיצור גש"ר מאח"ד). דוגמאות והמלצות מוצגות בכתבה.
הסבר מעמיק בנושא המודל הרב מימדי להתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות – BASIC PH, שפותח על ידי פרופ' מולי להד ועפרה איילון, מוצג באתר שפ"ינט.
במהלך הימים האחרונים עלו לאתר "חדשות הילדים בגלים" מבחר כתבות מידע בנושא ההסלמה בדרום, ביניהן: הסלמה בדרום, הסלמה נוספת בדרום, כיפת ברזל, הצבת כיפת הברזל ועוד.
בערוץ הורים ב-YNET מבחר כתבות העוסקות בהתמודדות ילדים והוריהם במצב חירום. בין הכתבות: אמא, ואם יפול על הבית שלנו גראד? מאת אלי זוהר ניב, יועצת משפחתית, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בכתבה היא מסבירה איך עוזרים לילדים, ולעצמנו, להתמודד.
בכתבה ההסלמה בדרום: איך לטפל בחרדה של הילדים? ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של ער"ן, מציעה לצייד את הילדים במסרים מווסתים ומרגיעים, המתאימים לגיל הילדים ולהתפתחותם.
לפורטל הורים באתר משרד החינוך עלו הצעות המכוונות לסייע להורים לעזור לילדיהם כשגם הם נתונים במצב לחץ. בדף המקושר נסקרות התנהגויות צפויות של ילדים והתמודדויות של הורים על פי חלוקה גילית.
פסיכולוגית הילדים גילת מלכאן סטיקלרו עונה לשאלות נפוצות שמתעוררות בקרב הורים לילדים החיים בקו העימות. בין השאלות: כיצד משפיעים החיים בצל האיום התמידי של אזעקות וטילים על ילדים? האם מומלץ לשוחח עם הילד על המצב? איך לדובב אותו לדבר ולספר איך הוא מרגיש? מה אפשר לעשות כדי להקל על ילדים במצב הזה? איך גורמים לילד היפראקטיבי לשבת יפה בממ"ד? ומה לגבי ילדים עם צרכים מיוחדים? איך משפיע הלחץ וההתנהגות של ההורים על הילדים? מה עושים ביום שאחרי?
בכתבה של שירה הופמן באתר הורים בקשר, כיצד להרגיע ילד מיוחד כשצריך לרוץ למקלט?, ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה באוניברסיטת בר אילן, ממליצה ראשית להרעיף על הילד אהבה ולנסות להרגיע אותו בעזרת שימוש במילים חיוביות. כמו כן, מוצגות המלצות המתייחסות לילדים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלויות פיזיות ומוגבלויות חושיות.
בכתבה מקום לדאגה: כיצד להפחית את רמת החרדה של הילדים? אז מה ביכולתנו לעשות כדי לעזור לילדים שלנו להתמודד עם הקושי (מעריב NRG, 20.11.12), אדוה בר יהודה, עובדת סוציאלית, מדריכת הורים ואנשי חינוך, מטפלת בפסיכותרפיה נציגה מגוון עצות להורים המכוונות לעזור לילדים להתמודד עם החרדה בעקבות מצב החירום.
בסרטון מטעם "תנועת הערבות", הפסיכולוגית החינוכית והפסיכותרפיסטית לימור סופר-פטמן עונה לשאלות הורים מה צריך להסביר לילדים על מצב החירום? עד כמה לפרט? איך לא ליצור בהם פחדים מיותרים?
במאמר אבא, למה יש אזעקה? ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מנהלת פורום "להיות אמא" באתר כללית, עוזרת להורים לעזור לילדים בימים של מתח בטחוני. ההנחיה הכללית שלה להורים היא, "תמיד: אמרו אמת באופן שמתאים לגיל ולילד הפרטי שלכם. אם לא נקלקל, הילדים יסתדרו. באופן טבעי, הילדים שלכם חשופים למידע, הם רואים דברים, הם שומעים. ברוב המקרים, הם יפנימו את מה שהם מסוגלים לעכל."
לאתר שפ"ינט של השירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך עלתה הצעה לשיח מקדים עם תלמידים. השיח עוסק בהתנהגות הנכונה בעת הישמע האזעקה, לאחריה ובהתמודדות המיטבית עם ההשלכות הנלוות למצב זה. ההצעה מיועדת ליועצות ולמחנכי הכיתות, אך עשויה להתאים גם להורים בעת חירום. שימו לב להמלצה לחלוקת מים וביסקוויטים העוזרת מאוד! (ר' שם).
המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה הוקם בשנת 1989 כפרוייקט של בית חולים הרצוג - מרכז לטנר בירושלים. בדף בעת חירום באתר המרכז מוצג מידע להורים בשעת חירום, הצעה כיצד לדבר עם ילדים בזמן חירום, הרגעת ילדים, עצות לצפייה בטלוויזיה (יש לווסת את כמות הצפייה כך שלא תזיק לנו!) ועוד.
מצטטת מהאתר: "מלחמה, טרור ואסונות טבע מציבים בפני כולנו אתגרים רבים. לחץ, חרדה, עצבנות ועייפות הינם מצבים נפוצים בסיטואציה מתוחה כל-כך. במצב זה, אנו חשים לעתים כי מאגרי הכוח שלנו מתרוקנים, והדבר מתבטא בלימודים, בעבודה ובבית. מטרתם של עמודים אלו לספק לכם כלים להתמודד עם המצב ולנצח. מובן שכלים אלו אינם יכולים לשנות את המציאות הפוליטית, אולם הם יכולים לשנות את המציאות האישית שלכם, ולסייע לכם לעבור את המצב בשלום. שלכם, ולסייע לכם לעבור את המצב בשלום."
בדף מוצג, בין השאר, קישור להופ! בכל מצב - חוברת החוסן שלי בגירסה לבנים ובגירסה לבנות. החוברת נכתבה על ידי המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה.
יעל צמח גרינשפון העלתה לפורטל "את זה" משחק זיכרון - מותר לפחד, המכוון לעזור לילדים להביע רגשות - מותר לפחד.
מוסיפה קישור לדף שעת חירום ב"תולעת ספרים" בפורטל גלים. בשירים ובסיפורים ב"סיפורים מהלב" מוצגים קשיים ודרכים שונות להתמודד עמם במצבי חירום.
עקב המתיחות בדרום העלו עורכי אתר שפ"ינט גם מגוון חומרים לעבודה חינוכית.
לאתר מינהל חברה ונוער של משרד החינוך עלה הקובץ צבע אדום - לקט פעילויות לשעת חירום ועוד.
יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של שלובים, הרשת החברתית לאנשי חינוך של מכון מופ"ת, העלה היום מאמרון המרכז פעילויות של למידה-הוראה לשעת חירום.
מעבר לנִסקר לעיל, מנכ"לית משרד החינוך הנחתה את השירות הפסיכולוגי יעוצי לפתוח קו פתוח לפניות תלמידים. הקו נועד לתת מענה לשאלות אשר מתעוררות אצל תלמידים בעקבות המתרחש.
לסיום, ובתקווה לחזרה מהירה לימים של שקט ושלווה - השיר ימים של שקט בביצוע להקת לולה.
מצטטת מהשיר:
"הנה הם באים ימים של שקט
כבר שכחתי איך שהם נראים
אפשר עכשיו לפתוח את הדלת
לשלוח אל הרוח ציפורים."
להתראות,
אילנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה