עיון בכתבה "הרמת מסך" שעלתה היום, 27.9.12, למוסף "כלכליסט", עורר בי שאלות רבות ורגע של אי שקט.
בהקשר לקשב, שימו לב במיוחד לסעיף 4 בכתבה, בו נשאלת השאלה כיצד למידה עם מחשב דווקא מגבירה הפרעות ריכוז. "הסיבה העיקרית לכך שמכניסים את התקשוב לבתי הספר היא ליצור מוטיבציה שתמשוך את הקשב אצל הילדים, כדי לפתור את הקושי שלהם להיות קשובים וללמוד בדרך הישנה. אבל זה אומר שאנחנו לוקחים את מערכת הקשב למקום שבו הכי נוח לה, בלי להתאמץ ולהתאמן, כמו שמאמנים שרירים במכון כושר. זה אותו עיקרון: כדי שמשהו ישתנה, צריך להתאמן ולחזור על דברים שוב ושוב, ואז משתנים הקשרים הרלבנטיים במוח ומשהו משתנה בהתנהגות, ביכולת או במיומנות. ד"ר לויט מציינת בסעיף זה: "אולי פשוט צריכים להתאפק ולא להכניס מסכים לכיתות של ילדים קטנים, שעדיין צריכים לבנות את מערכת הקשב שלהם".
לעניות דעתי, יש לתת את הדעת בכל עת לאיזון בין התקשוב לבין הגישה האנושית, התומכת, המלוּוָה ברגשות, במעורבות חושית ובתנועה, ולהמשיך לעקוב אחר המחקר, כמובן.
מעִניין לעִניין, בעִניין הפרעות קשב וריכוז, במהלך השבוע האחרון עלו לרשת מספר כתבות מעניינות, חלקן מחדשות עבורי.
ליאת רותם מלמד (YNET, 24.9.12) בכתבה "לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD", מציינת: "המערכת מגדירה אותם כילדותיים, מעופפים ואפילו עצלנים - אך למעשה מדובר בילדים מחוננים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) לא מאובחנת, ופשוט נופלים בין הכיסאות."
על פי ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית המתמחה בהפרעות קשב וריכוז ומי שעומדת בראש היחידה להפרעות קשב וריכוז בבית החולים גהה, המצוטטת בהרחבה בכתבה, "הבעיה האמיתית שלנו עם הפרעת קשב ומחוננות היא שזה הנושא הכי מוזנח בפסיכאטריה." "אין כמעט מחקרים על מחוננות, כל שכן על הקשר בינה לבין הפרעות קשב. למרות זאת, כל מי שעובד עם מחוננים טוען בצורה תקיפה שיש בקרבם אחוזים גבוהים בהרבה של הפרעות קשב ולקויות למידה".
ד"ר מנור מבהירה שכמעט כל הילדים בעלי הפרעות קשב לא עוברים את המבחנים לאיתור מחוננים, גם אלו מביניהם שמחוננים. גם אלה שכן עוברים את המבחנים מתקשים פעמים רבות דווקא בדברים הפשוטים. מנור מדגישה שהפגיעה בביטחון העצמי באותם ילדים מחוננים שלא עוברים את מבחני האיתור בשל הפרעת הקשב היא גדולה ביותר.
בכתבה מציעה ד"ר מנור להורים לילדים אלה מבחר הצעות, ביניהן לטפל בהפרעת הקשב תרופתית וכן להכניס את הילדים האלו למסגרת חינוך מיוחד מתאימה, לפחות ליום בשבוע. בנוסף לכך, ד"ר מנור מציינת שחשוב לעבור טיפול התנהגותי, שתהיה בו התייחסות גם למחוננות.
המלצתה "לשלוח את הילדים לחינוך מיוחד" (כך על פי הכתבה) אינה ברורה לי. סביר להניח, בעיניי, שכוונתה לכיתות לתלמידים מחוננים ("ילדים כאלו, ברגע שהם בכיתה עם ילדים שדומים להם הם פורחים. אחרי שנים שלא הבינו אותם ואפילו נידו אותם חברתית - פתאום יש להם הצלחה חברית. בכיתה רגילה ילד מחונן צריך 'להתבייש' במי שהוא, הוא מסתיר את השונות שלו ואת תחומי העניין שלו פעמים רבות. בכיתת מחוננים הם כמו כולם ולכן קל להם יותר.")
שרה פיבלוביץ, מאמנת אישית, מנחת הורים ומנחת קבוצות הורים, המתמחה בהפרעות קשב וריכוז, מציעה בַּכתבה "נכנסים לסדר: שגרה ככלי עזר להפרעות קשב וריכוז" שעלתה השבוע (24.9.12) למעריב, "להיות הורים", עצות המכוונות לצמצם את הקושי בארגון ובגמישות מחשבתית.
מצטטת מסיום הכתבה: "זכרו: חשוב ביותר להיות עקביים, עקביות היא קביעות וקביעות מחזירה אותנו ל.....שיגרה."
נתקלתי בטיפים להורים גם בכתבה בנושא "הפרעת הקשב חוגגת גם בחגים" במדור לאשה החרדית באתר "בחדרי חרדים". ד''ר אילנה רייט, מאבחנת ומטפלת בהפרעות קשב וריכוז בלאומית שירותי בריאות, מעניקה מגוון עצות ל"צליחת" ערבי החג".
הטיפים מתאימים לכל מגזר.
לקראת סיום, מזמינה לצפות בשיר "היהלום שבסתר":
כתיבה וביצוע: צביה אהרוני; לחן, הפקה מוסיקלית ומיקס: רונן ויטמן; צילום ועריכה: דניאל בבצ'יק; הרכב מוזיקלי - תלמידי מגמת הג'אז, תלמה ילין: רותם סירוטה, שלו אדרי, איל אהרוני, איתמר אליאש.
הרעיון לשיר: חגית האוזר. המילים נכתבו בהשראת עבודתה בתחום הפרעות הקשב.
מצטטת מהשיר:
"הי... אתם שמסתכלים בי מודאגים
מקמטים את הגבות ושותקים כמו דגים
אומרים "תכתוב ותצייר", מאבחנים פה יסודי
זה מרגיע לגלות שאני ADHD?..."
בתי ספר ברחבי העולם, ובישראל גם, כמובן, מתגאים בשנים האחרונות בהכנסת מחשבים לכיתות הלימוד - כמה שיותר וכמה שיותר מוקדם.
בראיון פוקח עיניים מציעה חוקרת המוח ד"ר נאוה לויט בן נון לעצור רגע ולבחון כיצד ישיבה מול מסכים גם בבתי הספר פוגעת בהתפתחות המוח הצעיר. לדבריה,
איש מעולם לא בדק אם למידה עם מסכים טובה למוח, וזה מאוד מטריד אותה. לדבריה, "יש מספיק עדויות נסיבתיות שמצביעות על כך שקיים סיכון ששיעור הפרעות הקשב יעלה, קשיי התקשורת, הוויסות והאלימות יגדלו, והיכולות החברתיות והאמפתיה יירדו. אלה יכולות בסיסיות, שאף אחד בחברה לא רוצה לוותר עליהן. הן דורשות תזמורות מוחיות מכווננות היטב, וכשיש זיופים זה מוביל ללקות. לכן אנחנו צריכים להיות מודאגים".בהקשר לקשב, שימו לב במיוחד לסעיף 4 בכתבה, בו נשאלת השאלה כיצד למידה עם מחשב דווקא מגבירה הפרעות ריכוז. "הסיבה העיקרית לכך שמכניסים את התקשוב לבתי הספר היא ליצור מוטיבציה שתמשוך את הקשב אצל הילדים, כדי לפתור את הקושי שלהם להיות קשובים וללמוד בדרך הישנה. אבל זה אומר שאנחנו לוקחים את מערכת הקשב למקום שבו הכי נוח לה, בלי להתאמץ ולהתאמן, כמו שמאמנים שרירים במכון כושר. זה אותו עיקרון: כדי שמשהו ישתנה, צריך להתאמן ולחזור על דברים שוב ושוב, ואז משתנים הקשרים הרלבנטיים במוח ומשהו משתנה בהתנהגות, ביכולת או במיומנות. ד"ר לויט מציינת בסעיף זה: "אולי פשוט צריכים להתאפק ולא להכניס מסכים לכיתות של ילדים קטנים, שעדיין צריכים לבנות את מערכת הקשב שלהם".
לעניות דעתי, יש לתת את הדעת בכל עת לאיזון בין התקשוב לבין הגישה האנושית, התומכת, המלוּוָה ברגשות, במעורבות חושית ובתנועה, ולהמשיך לעקוב אחר המחקר, כמובן.
מעִניין לעִניין, בעִניין הפרעות קשב וריכוז, במהלך השבוע האחרון עלו לרשת מספר כתבות מעניינות, חלקן מחדשות עבורי.
ליאת רותם מלמד (YNET, 24.9.12) בכתבה "לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD", מציינת: "המערכת מגדירה אותם כילדותיים, מעופפים ואפילו עצלנים - אך למעשה מדובר בילדים מחוננים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) לא מאובחנת, ופשוט נופלים בין הכיסאות."
על פי ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית המתמחה בהפרעות קשב וריכוז ומי שעומדת בראש היחידה להפרעות קשב וריכוז בבית החולים גהה, המצוטטת בהרחבה בכתבה, "הבעיה האמיתית שלנו עם הפרעת קשב ומחוננות היא שזה הנושא הכי מוזנח בפסיכאטריה." "אין כמעט מחקרים על מחוננות, כל שכן על הקשר בינה לבין הפרעות קשב. למרות זאת, כל מי שעובד עם מחוננים טוען בצורה תקיפה שיש בקרבם אחוזים גבוהים בהרבה של הפרעות קשב ולקויות למידה".
ד"ר מנור מבהירה שכמעט כל הילדים בעלי הפרעות קשב לא עוברים את המבחנים לאיתור מחוננים, גם אלו מביניהם שמחוננים. גם אלה שכן עוברים את המבחנים מתקשים פעמים רבות דווקא בדברים הפשוטים. מנור מדגישה שהפגיעה בביטחון העצמי באותם ילדים מחוננים שלא עוברים את מבחני האיתור בשל הפרעת הקשב היא גדולה ביותר.
בכתבה מציעה ד"ר מנור להורים לילדים אלה מבחר הצעות, ביניהן לטפל בהפרעת הקשב תרופתית וכן להכניס את הילדים האלו למסגרת חינוך מיוחד מתאימה, לפחות ליום בשבוע. בנוסף לכך, ד"ר מנור מציינת שחשוב לעבור טיפול התנהגותי, שתהיה בו התייחסות גם למחוננות.
המלצתה "לשלוח את הילדים לחינוך מיוחד" (כך על פי הכתבה) אינה ברורה לי. סביר להניח, בעיניי, שכוונתה לכיתות לתלמידים מחוננים ("ילדים כאלו, ברגע שהם בכיתה עם ילדים שדומים להם הם פורחים. אחרי שנים שלא הבינו אותם ואפילו נידו אותם חברתית - פתאום יש להם הצלחה חברית. בכיתה רגילה ילד מחונן צריך 'להתבייש' במי שהוא, הוא מסתיר את השונות שלו ואת תחומי העניין שלו פעמים רבות. בכיתת מחוננים הם כמו כולם ולכן קל להם יותר.")
שרה פיבלוביץ, מאמנת אישית, מנחת הורים ומנחת קבוצות הורים, המתמחה בהפרעות קשב וריכוז, מציעה בַּכתבה "נכנסים לסדר: שגרה ככלי עזר להפרעות קשב וריכוז" שעלתה השבוע (24.9.12) למעריב, "להיות הורים", עצות המכוונות לצמצם את הקושי בארגון ובגמישות מחשבתית.
מצטטת מסיום הכתבה: "זכרו: חשוב ביותר להיות עקביים, עקביות היא קביעות וקביעות מחזירה אותנו ל.....שיגרה."
נתקלתי בטיפים להורים גם בכתבה בנושא "הפרעת הקשב חוגגת גם בחגים" במדור לאשה החרדית באתר "בחדרי חרדים". ד''ר אילנה רייט, מאבחנת ומטפלת בהפרעות קשב וריכוז בלאומית שירותי בריאות, מעניקה מגוון עצות ל"צליחת" ערבי החג".
הטיפים מתאימים לכל מגזר.
לקראת סיום, מזמינה לצפות בשיר "היהלום שבסתר":
כתיבה וביצוע: צביה אהרוני; לחן, הפקה מוסיקלית ומיקס: רונן ויטמן; צילום ועריכה: דניאל בבצ'יק; הרכב מוזיקלי - תלמידי מגמת הג'אז, תלמה ילין: רותם סירוטה, שלו אדרי, איל אהרוני, איתמר אליאש.
הרעיון לשיר: חגית האוזר. המילים נכתבו בהשראת עבודתה בתחום הפרעות הקשב.
מצטטת מהשיר:
"הי... אתם שמסתכלים בי מודאגים
מקמטים את הגבות ושותקים כמו דגים
אומרים "תכתוב ותצייר", מאבחנים פה יסודי
זה מרגיע לגלות שאני ADHD?..."
"אבל...
מתחת לסערה שהיא אני
לא הכול רואים באופן חיצוני
ישנו עולם נפלא מכל היתר
יש יהלום והוא חבוי לו שם בסתר
אם תלטשו מעט ת'יהלום
לא תלחמו בי, תבואו בשלום
ואם אליי תושיטו את היד
גם ביניכם יהיה אולי יותר נחמד."
מתחת לסערה שהיא אני
לא הכול רואים באופן חיצוני
ישנו עולם נפלא מכל היתר
יש יהלום והוא חבוי לו שם בסתר
אם תלטשו מעט ת'יהלום
לא תלחמו בי, תבואו בשלום
ואם אליי תושיטו את היד
גם ביניכם יהיה אולי יותר נחמד."
להתראות,
אילנה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה