דפים

‏הצגת רשומות עם תוויות שפה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שפה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 5 בנובמבר 2012

"ילד מה הוא אומר?" (מבחר ספרי עיון בנושא שפה)

ראשית, המלצה חמה למאגר הספרים הדיגיטליים של מכון מופ"ת, המציע מגוון ספרים ופרסומים מקוונים בתחום החינוך וההוראה. "המיזם נבנה על בסיס טכנולוגיות סריקה מתקדמות, והספרים המקוונים מוצעים לקהל קוראים רחב ומגוון, בכללם אנשי חינוך והוראה. בימים אלה הסתיים השלב הראשון של המיזם המציע ממשק של ספר אלקטרוני ידידותי באינטרנט ואפשרות ליצירת ספרייה מקוונת ואישית." (אתר מכון מופ"ת).

במאגר הדיגיטלי ניתן לעיין, בין השאר, בספר ילד מה הוא אומר? על התפתחות שפה אצל ילדים מאת בתיה צור, מיכל סגל ואניטה רום (הוצאת מכון מופ"ת, תשס"ג, 2003). 
"הספר פותח צוהר אל התפתחות השפה במהלך שש שנות החיים הראשונות של הילד, מלידתו ועד סיום שנותיו בגן. הדיון בתהליך רכישת השפה, משלב תיאוריות ומחקר אקדמי יחד עם הדגמות דיבור טבעיות של ילדים. ההתפתחות בתחום רכישת השפה נדונה בספר מתוך תפישה כוללת המשלבת מערכות התפתחות בתחומים שונים, ובהם: חשיבה, רגש, מוטוריקה וחברות. ניתן למצוא בספר גם פרקים העוסקים באופני הערכה של שפה ובדרכים להעשרתה ולטיפוחה." 

ד"ר מיכל סגל, מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים בתחום השפה, השותפה לספר הנ"ל, הוציאה לאור ספר עיון נוסף בתחום התפתחות השפה אצל ילדים, אף הוא בהוצאת מכון מופ"ת: מה הסיפור? על התפתחות היכולת הנרטיבית (2008). ספר זה מאפיין צדדים שונים של הכושר הנרטיבי האנושי ומלווה את התפתחותו החל מגיל שלוש לערך ועד בגרות. כושר זה ממשיך להתפתח גם שנים רבות לאחר הילדות, וחקירת ההתפתחות הנרטיבית המאוחרת היא לב העניין בספר.
מידע נוסף על הספר מוצג באתר הגיל הרך.

בקרוב יצא לאור ספר עיון חדש בתחום התפתחות השפה, והילד אומר - רכישת שפה ותקשורת בילדות מאת בתיה צור, מיכל סגל ואניטה רום (הוצאת מכון מופ"ת, 2012). הספר עוסק בדרכי התקשורת, השפה והדיבור מלידה ועד סוף שנות הגן, והתפתחות היכולת להפיק קולות, להבין דיבור ושפה, להשתמש במלים, לבנות משפטים, לשוחח ולספר סיפור, וגם הערכת שפה וטיפוחה ודו-לשוניות.  


ממליצה, גם ברשומה זאת, על הספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק מאת מיכל סגל (הוצאת מכון מופ"ת, 2011).
הספר מציג את שלבי ההתפתחות הטבעיים ברכישת השפה אצל כל ילד, עוסק בשיבושי מילים הנפוצים בקרב ילדים בגיל הרך ומצביע על העקרונות המנחים את הילד בהבנה של חוקי השפה וביצירה של ביטויים לשוניים על יסוד אותם חוקים. הספר מבוסס על ניתוח רשימות מילים מקוריות שאספה המחברת, תוך התמקדות בהתפתחות השפה בתחום רכישת הרכיבים הבונים את המשמעות של המילים (הצורנים – המורפמות). המחברת מציעה להורים לעקוב אחר חידודי הלשון של ילדיהם ולהבין את מקורם.
כאן אפשר לעיין בהקדמה ובתוכן העניינים של הספר וכאן אפשר לקרוא פרק מתוך הספר.
כתבות ביקורת על הספר מוצגות במדור גלריה ב"הארץ" (נגה שביט-רז, 31.7.11), במדור "ספרים ב"הארץ" (צביה ולדן, 7.12.11), וב- YNET (בתאריך 15.8.11).

הספר שפה וקוץ בה - לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים חלק א' וחלק ב' מאת אניטה רום, בתיה צור, ורדה קריזר (הוצאת מכון מופ"ת, 2009), עוסק בלקויות תקשורת, שפה ודיבור העשויות להופיע אצל ילדים במהלך שמונה השנים הראשונות לחייהם.
מצטטת מאתר מכון מופ"ת: "בספר מתוארות לקויות בדרגות חומרה שונות ואצל אוכלוסיות ילדים שונות כמו: ילדים עם לקות שמיעה, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים ממיצב נמוך וילדים עם עיכוב התפתחותי בתחומי השפה והדיבור.
הקריאה בספר מאפשרת לקורא להכיר מגוון לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים כמו גם את הספרות המקצועית העוסקת בתחומים אלו ואת המונחים המקצועיים הקשורים בהם. כמו כן הספר מאפשר לאנשי חינוך, להורים ולמטפלים להתוודע למחוונים ולכלים לאיתור לקויות תקשורת, שפה ודיבור, ומציע רעיונות לסיוע לילדים עם לקויות בתחומים אלו."
כאן אפשר לקרוא את תוכן העניינים וההקדמה לחלק א' וכאן אפשר לקרוא את תוכן העניינים של חלק ב'.
מידע מורחב על הספר מוצג בפורטל מס"ע בניהולו של עמי סלנט.
באתר הגיל הרך אפשר לקרוא את פרק 5 מתוך הספר העוסק בלקויות תקשורת ושפה על רקע של קשיים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים בגיל הרך.

מסיימת ב"תְשַׁרְוְלִי לי שרוולים" - תחדיש הלשון של ז', שכנתי החמודה בת השנתיים וחצי (מפי אמהּ). מסתבר שתחדיש הלשון של ז' מוּכּר ואף מצוטט בספר "המגדל נפרק".

זהו לרשומה זו.
אני כבר שְׁלוּמָה...


להתראות,
אילנה


יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

ספרות ילדים (ועוד): התפתחות שפה

בהמשך לרשומה בנושא התפתחות שפה שהעליתי אתמול, ברשומה זו אסקור מבחר יצירות ספרותיות לילדים  המשקפות תהליכים שונים בהתפתחות השפה.

פותחת בשירו של יהודה עמיחי, משחק מילים של דדי, מתוך הספר המחויך, הזנב השמן של הנומה (הוצאת שוקן, 1978), המונח כעת מולי. אומנם השיר הינו פרי יצירתו של המשורר, אך, לעניות דעתי, מציג "פיתוחי שפה" שחלקם מוּכָּרים להורים ולמטפלים.
אַבָּא
אִמָא
אַבַּבָּא
אִמָמָא
אַבָּאמָא
אִמָאמָא
אַבַּמְבָּא
אַבַּנְגוֹ
אַבָּנָנָה.
אִמַנְגוֹ
אִמַרְצִפָּן
אִמָלֶה
אַבָּאלֶה
אַבּוּבּוּ
אִמָמוּ
אַבָּטִיחַ
אַבָּלוּן
אִמַסְטִיק
מָאמָא
בָּאבָּא
אִמִיצִי
אַבּוּמָה
אִמוּמָה
אִמָא
אַבָּא

גם שירה של דתיה בן דור, ככה זה בעברית, וכן שירים רבים אחרים פרי יצירתה, עוסקים ב"פניני לשון" של ילדים. מומלץ לקרוא לבד ו/או עם ילדינו ו/או נכדינו ו/או תלמידינו. הנאה מובטחת.

חביב עלי במיוחד ספרה המחורז של מיריק שניר, ילדה אחת אמרה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985), שליווה אותי בעת תהליך הגדילה של בני.
תוכן הספר: "ילדה קטנה מנסה לומר מילה גדולה: "ילדה אחת אמרה: 'אַטוֹר'".  בני המשפחה, בזה אחר זה, מגיעים ומשתתפים בתהליך הקניית המילה. "תגידי טרקטור!" כאשר הילדה מצליחה לבסוף להגיד את המילה הארוכה: "טרקטור", הם שמחים מאוד ואומרים לה: "עכשיו תגידי אוטובוס…" הספר מסתיים, אך לא הסיפור. ילדים והורים מוזמנים להמשיך אותו, עם מילה ארוכה אחרת." (מתוך האתר של מיריק שניר).

גם ספר הילדים החדש, דילי מאת מיריק שניר (הוצאת יסוד, 2012) עוסק בשיבושי שפה שהינם נורמטיביים. 
"הספר דילי עשוי לרתק ולרגש ילדים הנמצאים בעיצומה של קניית מיומנות הדיבור - תהליך מורכב הכרוך בקשיים ובתסכולים לצד הצלחות כמובן. למבוגרים משדר סיפור כזה שאין מקום לדאגה. חשוב לאפשר לכל ילד וילדה תהליך טבעי ואישי של חיפושים ותגליות בשפה, ואין למהר להעיר ולתקן." (אתר ההוצאה לאור).
מצטטת מהספר:
"יש לה לגילי שפה משלה
אם תקשיבו תבינו מילה במילה
טוראים לי דילי? 
איך טוראים לכם?"

בספר השפה המיוחדת של אורי מאת דויד גרוסמן, (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), מספר המחבר 
את סיפורו של אורי הלומד לדבר, ומכל מלה הוא אומר רק צליל אחד. מכל בני המשפחה, רק האח הגדול שלן מבין מה הוא אומר. 
אורי גרוסמן ז"ל שנהרג בדרום לבנון בחודש אוגוסט 2006, היה ההשראה לספר הילדים שכתב אביו דויד (אורית הראל, מעריב, 14.8.06). 
ספר זה מחזיר אותי לרגעים בתהליך הגדילה המוקדמת של בני, בהם נדרשתי להבחין בין מטריה, פטריה, אטריה, עגבניה, שמשיה וכיו"ב שנֶהֶגוּ בעקביות מרשימה כ"יָה".
המלצה על הספר, בליווי הצעה לפעילות בעקבותיו, מוצגת באתר MYNET ירושלים (24.11.09).
באתר ספריית פיג'מה מוצגים הצעת פעילות להורים עם ילדיהם בעקבות הספר וכן רעיונות לשילוב הספר בגן.
הצעה לפעילות בעקבות הספר מוצגת גם באתר ילדים בסיכוי - המועצה לילדי פנימיות.

תוך שיטוט ברשת, נתקלתי במידע קצרצר אודות הספר הח' שברחה מהחור מאת אסף יפה (הוצאת רימונים כתר, 2005). הספר, העוסק בשיבושי היגוי, אינו מוכר לי. 
תוכן הספר: "עילי הקטן מאבד את ה-ח', מכל אותיות הא-ב. הוריו ודודתו מתגייסים לסייע לו בחיפושים וקלינאית התקשורת מסייעת לו למצוא את ה-ח' שהסתתרה במעלה הגרון. הספר משלב לימוד אותיות והתמודדות עם קשיי הגייה." (מאתר ההוצאה לאור).

לקראת סיום, הספר מגמגם אבל פחות מאת מיכל מלין (הוצאת יסוד, 2005), עוסק בתומר, ילד עם גמגום.
המחברת, מיכל מלין, היא קלינאית תקשורת המטפלת בילדים ומבוגרים. 
"קו-קו-קוראים לי תו-תו-מר. אני ילד ח-ח-מוד עם תלתלים שחורים ועיניים חומות ופה מחייך, אבל כשאני פותח אותו ומתחיל לדבר, קורה לי משהו מוזר...."
על תומר עוברת חוויה שילדים רבים חווים בגילו, תומר מגמגם. בספר מתאפשרת הצצה לעולמו הפנימי של תומר, דרך החוויות, התסכולים ודרכי ההתמודדות שלו.
הספר הוא חלק מתוך הסדרה לילדים עם צרכים מיוחדים העוסקת מזווית של חוויה אישית ובאופן עלילתי בילדים בעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות שונות בהוצאת יסוד.
ניתן לעיין בדפים מתוך הספר באתר ההוצאה.
באתר בין הצלצולים של מט"ח והסתדרות המורים מוצגת פעילות בעקבות הספר לרגל יום המודעות הבינלאומי לגמגום המצוין מדי שנה ב-22 באוקטובר.

רקע תיאורטי "על רגל אחת":
במאמר שיבושי היגוי בגילאי הגן – מה לא ברור?, ורדה קריזר (קלינאית תקשורת M.A., מכללת גורדון לחינוך, רכזת קלינאיות מת"י נתניה), וטובול-לביא גילה (קלינאית תקשורת M.A., מכללת אחוה, רכזת קלינאיות מחוז מרכז-דרומי), מציגות את המיומנויות המוטוריות, תחושתיות ותפיסתיות המאפשרות הגייה תקינה. הן מציינות את ליקויי ההגיה הפשוטים והמורכבים ונותנות כלים לגננת כיצד לזהות ליקויים אלה.

בכתבה למה הילד עדיין לא מדבר ברור? מאת לין גרנרוט-קפלן ב-YNET הורים (4.2.10), ורדה קריזר, קלינאית תקשורת, מסבירה לאילו דברים כדאי לשים לב בהתפתחות השפה של ילדים. "מה חמודים הקטנים שלנו כשהם משבשים את המילים וההברות ואומרים "בָּטְבּוּט" במקום בקבוק או "דוּר" במקום כדור, אבל מה הגבול בין שיבוש חמוד לקושי אמיתי ברכישת השפה? "

במאמר "מלחמה במיפלציה": על שיבושי לשון של ילדים, הסופרת מיריק שניר נותנת הצצה מזווית הראייה שלה אל עולמם הלשוני המורכב של הילדים. מצטטת המלצה להורים מתוך המאמר: "בואו נאסוף את אמירות הילדים. התיעוד נותן להם הרגשה שמעריכים את שפתם, ונותן לנו זמן לרדת לסוף דעתם. אמירות ילדי המשפחה הן אוצר המנציח רגעים יקרים, לא פחות מתמונות הנאספות באלבום. אפשר לספר מהן בימי הולדת, אבל לא לפני שהילד גדל מעט ויכול ליהנות מהם איתנו, מבלי להיפגע."

הספר לשונות קטנים של מרים רות ומיריק שניר (הוצאת שבא, 1987; מהדורה מחודשת בהוצאת אוריון), המכוּוָן להורים, מכיל אמירות מקוריות שנרשמו מפי ילדים קטנים. חותם את הספר מאמר מאת מרים רוֹת ומיריק שניר, על מקומן של האמירות בהתפתחות שפת הילד ובמערכת הקשרים הנרקמת בין ילדים ומבוגרים. הספר מלווה באיורים חביבים של שלומית זּהר.
מידע נוסף וביקורת על הספר - מוצגים באתר הגיל הרך וכן בכתבה של יהודה אטלס, פולקע הוא "בשר עם ידית" ב"הארץ" (29.3.07).

בהקשר ל"לשונות קטנים", בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים מוצגת רשומה בחרוזים של רחל פינקל מפי עוללים ויונקים… (שנת העברית מזווית זערורית).

בהמשך לסקירה, ממליצה גם על ספר העיון "המגדל נפרק" של מיכל סגל (הוצאת מכון מופ"ת, 2011), המציג את שלבי ההתפתחות הטבעיים ברכישת השפה אצל כל ילד ובעיקר מציע להורים לעקוב אחר חידודי הלשון של ילדיהם ולהבין את מקורם.
כתבות ביקורת על הספר מוצגות במדור גלריה ב"הארץ" (נגה שביט-רז, 31.7.11), במדור "ספרים ב"הארץ" (צביה ולדן, 7.12.11), ב- YNET (בתאריך 15.8.11), ועוד.
ההקדמה ותוכן העניינים של הספר מוצגים באתר מכון מופ"ת; פרק מהספר מוצג באתר פסיכולוגיה עברית.
לספר דף בפייסבוק (כמובן ש"עשיתי לייק"...).

בהקשר לחידודי הלשון ולשיבושי הלשון בשפה, מעלה סרטון מבית "פרפר נחמד", בו אפי בן ישראל, בץ ונולי, משוחחים, מדקלמים ושרים את השיר ככה זה בעברית של דתיה בן דור:

לסיום, ובהקשר לתחום השפה, ממליצה בחום על האתר הקש"ר השמ"ח - הנאה קומיקס שיח רהיטות - היגוי שפה מידע חיוכים של שרה זיגלבאום, קלינאית תקשורת העובדת במוסדות חינוך מיוחד בתל אביב. 
באתר חומר מדורג לפיתוח השפה וההיגוי, המכוון להורים ולמורים. האתר מתאים הן לילדים צעירים והן לילדי בית-הספר הזקוקים לתמיכה וטיפול בתחום השפתי והתקשורתי. האתר דינמי ומעת לעת מתווספות בו פעילויות נוספות. 
תכני האתר: משימות לפיתוח שפה, הבחנה שמיעתית, מודעות פונולוגית, הפשטה מילולית, תחביר ומורפולוגיה, פעלים, היגוי, שיבושי היגוי, אוצר מילים, פעילויות, קישורים ופורום.

להתראות,
אילנה

יום שבת, 27 באוקטובר 2012

אתנחתא שפתית (רשומה קצרה בנושא התפתחות שפה)

לאחרונה עלו לרשת שלוש כתבות מעוררות עניין בנושא התפתחות השפה.
מצטטת מהכתבה הראשונה, מילה של ילד: מדוע חשוב שהילד ידבר עד גיל שנתיים? (מעריב, מגזין להיות הורים, 29.9.12) : "הילד רק נולד, והסבתא כבר מציקה לכם על זה שהוא עדיין לא מדבר? מעצבן, אבל אל תפסלו את הדאגה שלה. הורים בכל העולם מוטרדים מסדרת מחקרים שקובעים: עד גיל שנה וחצי תינוקות צריכים להגיד את המילה הראשונה שלהם." בכתבה מתייחסות לַנושא פרופ' אסתר דרומי, קלינאית תקשורת ומהחוקרות הבכירות בישראל בתחום הטיפול בבעיות תקשורת, שפה ודיבור בפעוטות ובילדים צעירים, מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב ומנהלת מקצועית של קליניקת "אקורד" וכן פרופ‘ נאן ברנשטיין-רטנר, מומחית בעלת שם עולמי לבעיות דיבור אצל ילדים וראש התוכנית ללימודי הפרעות בתקשורת, שפה ודיבור באוניברסיטת מרילנד. בין ההמלצות העולות בכתבה: איתור מוקדם ככל האפשר את מאחרי הדיבור, את אלו שנמצאים בקבוצת הסיכון, כדי לא לגרור את בעיותיהם לתקופה מאוחרת בחייהם.

בכתבה השנייה, אבא, אמא, קנדי: האם כדאי לדבר עם התינוק בשתי שפות? (מעריב, מגזין להיות הורים, 24.10.12) עולה השאלה: "מה קורה כאשר הסבתא מדברת עם הילד רוסית, האמא עברית והמטפלת אנגלית? האם יש סיבה לחשוש מבלבול?". ורדיה הימל, קלינאית תקשורת ומדריכת קלינאיות מוסמכת, אודיולוגית ראשית במיח"א (מחנכי ילדים חרשים) חיפה ומרצה במכללה האקדמית שאנן, מציינת בכתבה ש"בתחילת המאה ה-21 הופיעו מחקרים רבים העוסקים בשאלה זו. מסקנתם של כל החוקרים היא שאין מניעה מלחשוף את התינוק (או את הילד הקטן) לשתי שפות בעת ובעונה אחת. רוב הילדים יעמדו במשימה וירכשו שתי שפות. אמנם הרכישה הטובה של כל שפה ושפה תואט במספר חודשים, אך בסופו של דבר הילד ידע לשוחח בשתי שפות שונות". יחד עם זאת, "אם ההורה חש שילדו אינו מתפתח כשאר הילדים בני גילו, אם הילד כבר בן שנתיים ואינו אומר אף מילה - עליו לקחת אותו לקלינאי תקשורת לאבחון. הקלינאי יוכל לומר להורים אם עליהם להפסיק לחשוף את ילדם לשתי שפות או שלא". 
לעניות דעתי, נושא הדו-לשוניות דורש התייחסות נרחבת ומעמיקה יותר ברשומה נפרדת.

כתבה מרתקת, מעשירה ומחדשת (עבורי), פורסמה אתמול (26.10.12) במוסף כלכליסט, אבאמא למה. הכתבה עוסקת בדרכים בהן ילדים באמת רוכשים שפה, ואיך זה קשור לאופי, גנטיקה ובינה מלאכותית. 
מצטטת מהכתבה: "טרם חלפה שנה אחת מיציאתו לעולם, התינוק הממוצע כבר יודע את המילים הראשונות שלו. מכאן ואילך יהפוך למכונה שאין דומה לה ללכידת שפה "מהאוויר", בשיטות שפילוסופים, בלשנים, נוירולוגים וחוקרי התפתחות מנסים בעקשנות לפצח יותר מחצי מאה."
בעוד אשר בעבר הייתה קבלה רחבה של "תיאוריית הדקדוק הגנרטיבי", "היררכיית חומסקי" ו"תיאוריית חומסקי-שוצנברגר" של הבלשן נועם חומסקי מ-MIT, הרי שבשנים האחרונות הולכים ומצטברים סדקים עמוקים בתיאוריה זו. הם מגיעים מתחומים שונים שזכו להתקדמויות מרשימות בשנים האחרונות, מפסיכולוגיה ונוירולוגיה ועד אנתרופולוגיה ומדעי המחשב, ומתחילים להתגבש לתיאוריה שעשויה להתגלות כמסעירה לא פחות. אחד ממובילי הגישה הוא הפסיכולוג ההתפתחותי המשפיע פרופ' מייקל תומסלו. עיקר טענתו: מוחם של ילדים לא מכיל תוכנת שפה מוכנה מראש, והם אינם תופסים את המילים והתחביר "מהאוויר" כפי שנדמה. ילדים לומדים את השפה באמצעות מיליוני פידבקים מודעים ובלתי מודעים מצד סביבתם, ואנחנו עוזרים להם באופן טבעי, ובלי משים.

סטיבן פינקר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד ומומחה בעל שם בינלאומי בחקר השפה ובמדעי הקוגניציה, הוא אחד מהחוקרים בתחום השפה, אליהם מתייחסת הכתבה. בספרו האחרון, האינסטינקט הלשוני (הוצאת שלם, 2011) המתווסף לספריו רבי המכר כיצד פועל המוח והלוח החלק, מבהיר פינקר "בסגנון חי וחינני את כל מה שרצית לדעת על השפה: כיצד היא פועלת, איך ילדים לומדים אותה, איך היא משתנה, כיצד המוח מעבד אותה וכיצד התפתחה כתכונה אנושית מולדת. בחן ובהומור, מתוך מומחיות גדולה ותוך שימוש בדוגמאות יומיומיות של משחקי מילים ולצון, סטיבן פינקר טווה מהידע ההולך ומתרחב שלנו על אודות השפה סיפור מרתק. השפה היא אינסטינקט אנושי, כמו טוויית מבנה הרשת אצל עכבישים, והיא מחווטת במוחנו כתוצאה מתהליך הברירה הטבעית." (מתוך אתר ההוצאה לאור).
שימו לב, ניתן לעיין בספר באתר.


מעניין לעניין, תהליך רכישת השפה, החל מטרום לידה ועד הכניסה לבית-הספר, מוצג באתר גנNET בסדרת הרצאות של דר' צביה ולדן, בלשנית התפתחותית,ראש מיש"ם, מכון יוזמות, שפה ומחשבים במכללת בית ברל. ד"ר ולדן פיתחה את לוח ולדן להתפתחות שפה.
בהרצאה הראשונה מתמקדת ד"ר ולדן בהתפתחות שפה מטרום לידה עד גיל 3, השנים הראשונות בהן הילדים רוכשים את היסודות בשפה. 
בהרצאה השנייה, המתמקדת בהתפתחות שפה מגיל רבע לשלוש עד גיל שש, משוחחת דר' ולדן על התפתחות השפה החל מגיל שלוש ועד גיל שש, שנים בהן רוב הילדים כבר נמצאים במסגרת חינוכית. שנים אלו מהוות הזדמנות למערכת לסייע לילדים הזקוקים לכך להשלים פערים ובד בבד לקדם את התפתחות השפה של כלל הילדים. 

ד"ר רבקה יהב, ראש המרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה משוחחת בסרטון שלהלן עם דינה פישמן ורותי ריינר מהמכון להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה, על הנושא של הפרעות בתקשורת והתפתחות שפה. מהו תחום ההפרעות בתקשורת? מתי צריך להגיע לאבחון וטיפול ומתי צריך לשים לב שיש בעיה אצל הילדים? ועוד.


לקראת סיום, מוסיפה קישור להרצאה מרגשת, בעיניי, The Birth of a Word, באתר TED, המרכזת הקְַלטות  של חצי שנה (!) - של לידתה של המילה WATER מהמילה GA GA, אצל בנו של Deb Roy, החוקר את התפתחות השפה אצל ילדים ב-MIT. ההרצאה שאורכה כ-20 דקות, באנגלית. ממליצה במיוחד להתמקד ב-40 השניות בהרצאה, החל מ-4:54 דק'. ניתן לקרוא את תמליל השיחה בעברית באמצעות הקלקה על Show Transcript בתחתית המסך. 

סקירה של ספרי עיון וספרי ילדים בנושא השפה - ברשומה נפרדת.

להתראות,
אילנה