ספרות ילדים (ועוד): התפתחות שפה

בהמשך לרשומה בנושא התפתחות שפה שהעליתי אתמול, ברשומה זו אסקור מבחר יצירות ספרותיות לילדים  המשקפות תהליכים שונים בהתפתחות השפה.

פותחת בשירו של יהודה עמיחי, משחק מילים של דדי, מתוך הספר המחויך, הזנב השמן של הנומה (הוצאת שוקן, 1978), המונח כעת מולי. אומנם השיר הינו פרי יצירתו של המשורר, אך, לעניות דעתי, מציג "פיתוחי שפה" שחלקם מוּכָּרים להורים ולמטפלים.

אַבָּא

אִמָא

אַבַּבָּא

אִמָמָא

אַבָּאמָא

אִמָאמָא

אַבַּמְבָּא

אַבַּנְגוֹ

אַבָּנָנָה.

אִמַנְגוֹ

אִמַרְצִפָּן

אִמָלֶה

אַבָּאלֶה

אַבּוּבּוּ

אִמָמוּ

אַבָּטִיחַ

אַבָּלוּן

אִמַסְטִיק

מָאמָא

בָּאבָּא

אִמִיצִי

אַבּוּמָה

אִמוּמָה

אִמָא

אַבָּא

גם שירה של דתיה בן דור, ככה זה בעברית, וכן שירים רבים אחרים פרי יצירתה, עוסקים ב"פניני לשון" של ילדים. מומלץ לקרוא לבד ו/או עם ילדינו ו/או נכדינו ו/או תלמידינו. הנאה מובטחת.

חביב עלי במיוחד ספרה המחורז של מיריק שניר, ילדה אחת אמרה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985), שליווה אותי בעת תהליך הגדילה של בני.
תוכן הספר: "ילדה קטנה מנסה לומר מילה גדולה: "ילדה אחת אמרה: 'אַטוֹר'".  בני המשפחה, בזה אחר זה, מגיעים ומשתתפים בתהליך הקניית המילה. "תגידי טרקטור!" כאשר הילדה מצליחה לבסוף להגיד את המילה הארוכה: "טרקטור", הם שמחים מאוד ואומרים לה: "עכשיו תגידי אוטובוס…" הספר מסתיים, אך לא הסיפור. ילדים והורים מוזמנים להמשיך אותו, עם מילה ארוכה אחרת." (מתוך האתר של מיריק שניר).

הצצה לספר - כאן. עוד על הספר באתר המחברת.

גם ספר הילדים החדש, דילי מאת מיריק שניר (הוצאת יסוד, 2012) עוסק בשיבושי שפה שהינם נורמטיביים. 

"הספר דילי עשוי לרתק ולרגש ילדים הנמצאים בעיצומה של קניית מיומנות הדיבור - תהליך מורכב הכרוך בקשיים ובתסכולים לצד הצלחות כמובן. למבוגרים משדר סיפור כזה שאין מקום לדאגה. חשוב לאפשר לכל ילד וילדה תהליך טבעי ואישי של חיפושים ותגליות בשפה, ואין למהר להעיר ולתקן." (אתר ההוצאה לאור).

מצטטת מהספר:

"יש לה לגילי שפה משלה

אם תקשיבו תבינו מילה במילה

טוראים לי דילי? 

איך טוראים לכם?"

בספר השפה המיוחדת של אורי מאת דויד גרוסמן, (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), מספר המחבר 
את סיפורו של אורי הלומד לדבר, ומכל מלה הוא אומר רק צליל אחד. מכל בני המשפחה, רק האח הגדול שלן מבין מה הוא אומר. 
אורי גרוסמן ז"ל שנהרג בדרום לבנון בחודש אוגוסט 2006, היה ההשראה לספר הילדים שכתב אביו דויד (אורית הראל, מעריב, 14.8.06). 
ספר זה מחזיר אותי לרגעים בתהליך הגדילה המוקדמת של בני, בהם נדרשתי להבחין בין מטריה, פטריה, אטריה, עגבניה, שמשיה וכיו"ב שנֶהֶגוּ בעקביות מרשימה כ"יָה".
המלצה על הספר, בליווי הצעה לפעילות בעקבותיו, מוצגת באתר MYNET ירושלים (24.11.09).
באתר ספריית פיג'מה מוצגים הצעת פעילות להורים עם ילדיהם בעקבות הספר וכן רעיונות לשילוב הספר בגן.
הצעה לפעילות בעקבות הספר מוצגת גם באתר ילדים בסיכוי - המועצה לילדי פנימיות.

תוך שיטוט ברשת, נתקלתי במידע קצרצר אודות הספר הח' שברחה מהחור מאת אסף יפה (הוצאת רימונים כתר, 2005). הספר, העוסק בשיבושי היגוי, אינו מוכר לי. 
תוכן הספר: "עילי הקטן מאבד את ה-ח', מכל אותיות הא-ב. הוריו ודודתו מתגייסים לסייע לו בחיפושים וקלינאית התקשורת מסייעת לו למצוא את ה-ח' שהסתתרה במעלה הגרון. הספר משלב לימוד אותיות והתמודדות עם קשיי הגייה." (מאתר ההוצאה לאור).

לקראת סיום, הספר מגמגם אבל פחות מאת מיכל מלין (הוצאת יסוד, 2005), עוסק בתומר, ילד עם גמגום.
המחברת, מיכל מלין, היא קלינאית תקשורת המטפלת בילדים ומבוגרים. 
"קו-קו-קוראים לי תו-תו-מר. אני ילד ח-ח-מוד עם תלתלים שחורים ועיניים חומות ופה מחייך, אבל כשאני פותח אותו ומתחיל לדבר, קורה לי משהו מוזר...."

על תומר עוברת חוויה שילדים רבים חווים בגילו, תומר מגמגם. בספר מתאפשרת הצצה לעולמו הפנימי של תומר, דרך החוויות, התסכולים ודרכי ההתמודדות שלו.

הספר הוא חלק מתוך הסדרה לילדים עם צרכים מיוחדים העוסקת מזווית של חוויה אישית ובאופן עלילתי בילדים בעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות שונות בהוצאת יסוד.
ניתן לעיין בדפים מתוך הספר באתר ההוצאה.
באתר בין הצלצולים של מט"ח והסתדרות המורים מוצגת פעילות בעקבות הספר לרגל יום המודעות הבינלאומי לגמגום המצוין מדי שנה ב-22 באוקטובר.

רקע תיאורטי "על רגל אחת":
במאמר שיבושי היגוי בגילאי הגן – מה לא ברור?, ורדה קריזר (קלינאית תקשורת M.A., מכללת גורדון לחינוך, רכזת קלינאיות מת"י נתניה), וטובול-לביא גילה (קלינאית תקשורת M.A., מכללת אחוה, רכזת קלינאיות מחוז מרכז-דרומי), מציגות את המיומנויות המוטוריות, תחושתיות ותפיסתיות המאפשרות הגייה תקינה. הן מציינות את ליקויי ההגיה הפשוטים והמורכבים ונותנות כלים לגננת כיצד לזהות ליקויים אלה.

בכתבה למה הילד עדיין לא מדבר ברור? מאת לין גרנרוט-קפלן ב-YNET הורים (4.2.10), ורדה קריזר, קלינאית תקשורת, מסבירה לאילו דברים כדאי לשים לב בהתפתחות השפה של ילדים. "מה חמודים הקטנים שלנו כשהם משבשים את המילים וההברות ואומרים "בָּטְבּוּט" במקום בקבוק או "דוּר" במקום כדור, אבל מה הגבול בין שיבוש חמוד לקושי אמיתי ברכישת השפה? "

במאמר "מלחמה במיפלציה": על שיבושי לשון של ילדים, הסופרת מיריק שניר נותנת הצצה מזווית הראייה שלה אל עולמם הלשוני המורכב של הילדים. מצטטת המלצה להורים מתוך המאמר: "בואו נאסוף את אמירות הילדים. התיעוד נותן להם הרגשה שמעריכים את שפתם, ונותן לנו זמן לרדת לסוף דעתם. אמירות ילדי המשפחה הן אוצר המנציח רגעים יקרים, לא פחות מתמונות הנאספות באלבום. אפשר לספר מהן בימי הולדת, אבל לא לפני שהילד גדל מעט ויכול ליהנות מהם איתנו, מבלי להיפגע."

הספר לשונות קטנים של מרים רות ומיריק שניר (הוצאת שבא, 1987; מהדורה מחודשת בהוצאת אוריון), המכוּוָן להורים, מכיל אמירות מקוריות שנרשמו מפי ילדים קטנים. חותם את הספר מאמר מאת מרים רוֹת ומיריק שניר, על מקומן של האמירות בהתפתחות שפת הילד ובמערכת הקשרים הנרקמת בין ילדים ומבוגרים. הספר מלווה באיורים חביבים של שלומית זּהר.

מידע נוסף וביקורת על הספר - מוצגים באתר הגיל הרך וכן בכתבה של יהודה אטלס, פולקע הוא "בשר עם ידית" ב"הארץ" (29.3.07).

בהקשר ל"לשונות קטנים", בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים מוצגת רשומה בחרוזים של רחל פינקל מפי עוללים ויונקים… (שנת העברית מזווית זערורית).

בהמשך לסקירה, ממליצה גם על ספר העיון "המגדל נפרק" של מיכל סגל (הוצאת מכון מופ"ת, 2011), המציג את שלבי ההתפתחות הטבעיים ברכישת השפה אצל כל ילד ובעיקר מציע להורים לעקוב אחר חידודי הלשון של ילדיהם ולהבין את מקורם.

כתבות ביקורת על הספר מוצגות במדור גלריה ב"הארץ" (נגה שביט-רז, 31.7.11), במדור "ספרים ב"הארץ" (צביה ולדן, 7.12.11), ב- YNET (בתאריך 15.8.11), ועוד.

ההקדמה ותוכן העניינים של הספר מוצגים באתר מכון מופ"ת; פרק מהספר מוצג באתר פסיכולוגיה עברית.

לספר דף בפייסבוק (כמובן ש"עשיתי לייק"...).

בהקשר לחידודי הלשון ולשיבושי הלשון בשפה, מעלה סרטון מבית "פרפר נחמד", בו אפי בן ישראל, בץ ונולי, משוחחים, מדקלמים ושרים את השיר ככה זה בעברית של דתיה בן דור:

לסיום, ובהקשר לתחום השפה, ממליצה בחום על האתר הקש"ר השמ"ח - הנאה קומיקס שיח רהיטות - היגוי שפה מידע חיוכים של שרה זיגלבאום, קלינאית תקשורת העובדת במוסדות חינוך מיוחד בתל אביב. 

באתר חומר מדורג לפיתוח השפה וההיגוי, המכוון להורים ולמורים. האתר מתאים הן לילדים צעירים והן לילדי בית-הספר הזקוקים לתמיכה וטיפול בתחום השפתי והתקשורתי. האתר דינמי ומעת לעת מתווספות בו פעילויות נוספות. 

תכני האתר: משימות לפיתוח שפה, הבחנה שמיעתית, מודעות פונולוגית, הפשטה מילולית, תחביר ומורפולוגיה, פעלים, היגוי, שיבושי היגוי, אוצר מילים, פעילויות, קישורים ופורום.

להתראות,

אילנה

אתנחתא שפתית (רשומה קצרה בנושא התפתחות שפה)

לאחרונה עלו לרשת שלוש כתבות מעוררות עניין בנושא התפתחות השפה.
מצטטת מהכתבה הראשונה, מילה של ילד: מדוע חשוב שהילד ידבר עד גיל שנתיים? (מעריב, מגזין להיות הורים, 29.9.12) : "הילד רק נולד, והסבתא כבר מציקה לכם על זה שהוא עדיין לא מדבר? מעצבן, אבל אל תפסלו את הדאגה שלה. הורים בכל העולם מוטרדים מסדרת מחקרים שקובעים: עד גיל שנה וחצי תינוקות צריכים להגיד את המילה הראשונה שלהם." בכתבה מתייחסות לַנושא פרופ' אסתר דרומי, קלינאית תקשורת ומהחוקרות הבכירות בישראל בתחום הטיפול בבעיות תקשורת, שפה ודיבור בפעוטות ובילדים צעירים, מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב ומנהלת מקצועית של קליניקת "אקורד" וכן פרופ‘ נאן ברנשטיין-רטנר, מומחית בעלת שם עולמי לבעיות דיבור אצל ילדים וראש התוכנית ללימודי הפרעות בתקשורת, שפה ודיבור באוניברסיטת מרילנד. בין ההמלצות העולות בכתבה: איתור מוקדם ככל האפשר את מאחרי הדיבור, את אלו שנמצאים בקבוצת הסיכון, כדי לא לגרור את בעיותיהם לתקופה מאוחרת בחייהם.

בכתבה השנייה, אבא, אמא, קנדי: האם כדאי לדבר עם התינוק בשתי שפות? (מעריב, מגזין להיות הורים, 24.10.12) עולה השאלה: "מה קורה כאשר הסבתא מדברת עם הילד רוסית, האמא עברית והמטפלת אנגלית? האם יש סיבה לחשוש מבלבול?". ורדיה הימל, קלינאית תקשורת ומדריכת קלינאיות מוסמכת, אודיולוגית ראשית במיח"א (מחנכי ילדים חרשים) חיפה ומרצה במכללה האקדמית שאנן, מציינת בכתבה ש"בתחילת המאה ה-21 הופיעו מחקרים רבים העוסקים בשאלה זו. מסקנתם של כל החוקרים היא שאין מניעה מלחשוף את התינוק (או את הילד הקטן) לשתי שפות בעת ובעונה אחת. רוב הילדים יעמדו במשימה וירכשו שתי שפות. אמנם הרכישה הטובה של כל שפה ושפה תואט במספר חודשים, אך בסופו של דבר הילד ידע לשוחח בשתי שפות שונות". יחד עם זאת, "אם ההורה חש שילדו אינו מתפתח כשאר הילדים בני גילו, אם הילד כבר בן שנתיים ואינו אומר אף מילה - עליו לקחת אותו לקלינאי תקשורת לאבחון. הקלינאי יוכל לומר להורים אם עליהם להפסיק לחשוף את ילדם לשתי שפות או שלא". 
לעניות דעתי, נושא הדו-לשוניות דורש התייחסות נרחבת ומעמיקה יותר ברשומה נפרדת.

כתבה מרתקת, מעשירה ומחדשת (עבורי), פורסמה אתמול (26.10.12) במוסף כלכליסט, אבאמא למה. הכתבה עוסקת בדרכים בהן ילדים באמת רוכשים שפה, ואיך זה קשור לאופי, גנטיקה ובינה מלאכותית. 
מצטטת מהכתבה: "טרם חלפה שנה אחת מיציאתו לעולם, התינוק הממוצע כבר יודע את המילים הראשונות שלו. מכאן ואילך יהפוך למכונה שאין דומה לה ללכידת שפה "מהאוויר", בשיטות שפילוסופים, בלשנים, נוירולוגים וחוקרי התפתחות מנסים בעקשנות לפצח יותר מחצי מאה."
בעוד אשר בעבר הייתה קבלה רחבה של "תיאוריית הדקדוק הגנרטיבי", "היררכיית חומסקי" ו"תיאוריית חומסקי-שוצנברגר" של הבלשן נועם חומסקי מ-MIT, הרי שבשנים האחרונות הולכים ומצטברים סדקים עמוקים בתיאוריה זו. הם מגיעים מתחומים שונים שזכו להתקדמויות מרשימות בשנים האחרונות, מפסיכולוגיה ונוירולוגיה ועד אנתרופולוגיה ומדעי המחשב, ומתחילים להתגבש לתיאוריה שעשויה להתגלות כמסעירה לא פחות. אחד ממובילי הגישה הוא הפסיכולוג ההתפתחותי המשפיע פרופ' מייקל תומסלו. עיקר טענתו: מוחם של ילדים לא מכיל תוכנת שפה מוכנה מראש, והם אינם תופסים את המילים והתחביר "מהאוויר" כפי שנדמה. ילדים לומדים את השפה באמצעות מיליוני פידבקים מודעים ובלתי מודעים מצד סביבתם, ואנחנו עוזרים להם באופן טבעי, ובלי משים.

סטיבן פינקר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד ומומחה בעל שם בינלאומי בחקר השפה ובמדעי הקוגניציה, הוא אחד מהחוקרים בתחום השפה, אליהם מתייחסת הכתבה. בספרו האחרון, האינסטינקט הלשוני (הוצאת שלם, 2011) המתווסף לספריו רבי המכר כיצד פועל המוח והלוח החלק, מבהיר פינקר "בסגנון חי וחינני את כל מה שרצית לדעת על השפה: כיצד היא פועלת, איך ילדים לומדים אותה, איך היא משתנה, כיצד המוח מעבד אותה וכיצד התפתחה כתכונה אנושית מולדת. בחן ובהומור, מתוך מומחיות גדולה ותוך שימוש בדוגמאות יומיומיות של משחקי מילים ולצון, סטיבן פינקר טווה מהידע ההולך ומתרחב שלנו על אודות השפה סיפור מרתק. השפה היא אינסטינקט אנושי, כמו טוויית מבנה הרשת אצל עכבישים, והיא מחווטת במוחנו כתוצאה מתהליך הברירה הטבעית." (מתוך אתר ההוצאה לאור).
שימו לב, ניתן לעיין בספר באתר.

מעניין לעניין, תהליך רכישת השפה, החל מטרום לידה ועד הכניסה לבית-הספר, מוצג באתר גנNET בסדרת הרצאות של דר' צביה ולדן, בלשנית התפתחותית,ראש מיש"ם, מכון יוזמות, שפה ומחשבים במכללת בית ברל. ד"ר ולדן פיתחה את לוח ולדן להתפתחות שפה.
בהרצאה הראשונה מתמקדת ד"ר ולדן בהתפתחות שפה מטרום לידה עד גיל 3, השנים הראשונות בהן הילדים רוכשים את היסודות בשפה. 
בהרצאה השנייה, המתמקדת בהתפתחות שפה מגיל רבע לשלוש עד גיל שש, משוחחת דר' ולדן על התפתחות השפה החל מגיל שלוש ועד גיל שש, שנים בהן רוב הילדים כבר נמצאים במסגרת חינוכית. שנים אלו מהוות הזדמנות למערכת לסייע לילדים הזקוקים לכך להשלים פערים ובד בבד לקדם את התפתחות השפה של כלל הילדים. 

ד"ר רבקה יהב, ראש המרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה משוחחת בסרטון שלהלן עם דינה פישמן ורותי ריינר מהמכון להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה, על הנושא של הפרעות בתקשורת והתפתחות שפה. מהו תחום ההפרעות בתקשורת? מתי צריך להגיע לאבחון וטיפול ומתי צריך לשים לב שיש בעיה אצל הילדים? ועוד.

לקראת סיום, מוסיפה קישור להרצאה מרגשת, בעיניי, The Birth of a Word, באתר TED, המרכזת הקְַלטות  של חצי שנה (!) - של לידתה של המילה WATER מהמילה GA GA, אצל בנו של Deb Roy, החוקר את התפתחות השפה אצל ילדים ב-MIT. ההרצאה שאורכה כ-20 דקות, באנגלית. ממליצה במיוחד להתמקד ב-40 השניות בהרצאה, החל מ-4:54 דק'. ניתן לקרוא את תמליל השיחה בעברית באמצעות הקלקה על Show Transcript בתחתית המסך. 

סקירה של ספרי עיון וספרי ילדים בנושא השפה - ברשומה נפרדת.

להתראות,
אילנה

ספרות ילדים ונוער (2): ילדים עם לקות בתקשורת ברצף האוטיסטי

מדיניות משרד החינוך לפיה "בכל הקשור לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים" יש "להעניק זכות קדימה ככל האפשר להשמתו של תלמיד במסגרת החינוך הרגיל, תוך מתן מענה לצרכיו במסגרת הרגילה" (חוזר מנכ''ל תשעב/3‏(א)​‏, ד' במרחשוון התשע"ב, 11 באוקטובר 2011) נגזרה מה"הכרה ביכולתם של כל התלמידים ללמוד ובזכותם ללימודים, מתוך הכרה וקבלה של שונות בין בני אדם כמרכיב בסיסי וטבעי" (מתוך דו"ח ועדת מרגלית לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד, תמוז תש"ס, יולי 2000).
לאור הנ"ל, אנחנו עדים בשנים האחרונות לשילוב הולך וגדל במערכת החינוך הרגיל של ילדים בעלי מגוון צרכים מיוחדים. לצורך שילובם המיטבי של ילדים אלה במערכת, יש לקדם בה אורח חיים סובלני וחינוך לקבלת השונה על בסיס העיקרון של ההדדיות. 
בין הדרכים לקידום השילוב המיטבי: בניית תוכנית חינוכית לקבלת השונה, בכלל, ולקבלת השונה כ...שווה, בפרט. אחד מהאמצעים בתוכנית הינו שימוש בספרות ילדים, במטרה להוביל להטמעת מידע ולהפנמת ערכים. מצטטת מאתר "כל אחד מיוחד" בפורטל גלים:
"הסיפורים והספרים מאפשרים דיון וליבון, מלמדים אותנו לחרוג מתחומי ה"אני" ומקנים אפשרות להתחשב בזולת, לשתף אתו פעולה, לפתח קשרי ידידות וליצור מערכת יחסים חברתיים תקינים. במסע זה אל האחר והייחודי חשוב שאנו המבוגרים נחשוף לפני הילדים את עולמם של השונים מאתנו, נתווך בין הסיפורים לדעותיהם ומחשבותיהם של הילדים ונעודדם להמשיך לשוטט בעולם הקסום הנמצא בספרים ומאפשר לנו לטעום מעולמות האחרים."

ברשומה זו אציע מבחר ספרי קריאה לילדים ולנוער בנושא ילדים עם לקות בתקשורת ברצף האוטיסטי. 
למיטב ידיעתי, מבחר הספרים בנושא מצומצם למדיי. אשמח מאד למידע מְחַדֵש בנושא.

הספר הוותיק מבין הספרים הינו יש לי חבר והוא אחר מאת עדנה מישורי (הוצאת אלו"ט, 2001).
עדנה מישורי,  היא אמו של דרור, אדם עם אוטיזם. עדנה ניהלה בעבר את בית הספר לאוטיסטים "יחדיו" בתל אביב, ומרכזת כיום את תוכנית ה"התמחות באוטיזם - גישה רב מערכתית בטיפול ובחינוך" במכללת לוינסקי.
מצטטת מהספר:
"מה זה ילד אוטיסט?" שאל גדי, וסקרנותו גדלה.
ואז הסבירה אמו של דורון:
"דורון שלנו, כמו הרבה ילדים אוטיסטים,
נראה רגיל כמו כל הילדים.
הוא יודע ללכת, לרוץ ולקפוץ,
לטפס על סולם ולהשתמש בכל המתקנים
בגן השעשועים – ואפילו לעבוד במחשב."
"הוא מאוד אוהב מוזיקה
ויכול אפילו לנגן קצת...
הוא יודע עוד הרבה דברים..."
"אבל מה שמאוד מאוד קשה לו
אלה דווקא הדברים שנראים לך
ולחברים שלך פשוטים כל כך...."
הספר יש לי חבר והוא אחר מכוּוָן לגיל הרך, אך לעניות דעתי, עשוי להתאים גם לילדים הלומדים בכיתות הנמוכות בבית-הספר היסודי.
מעניינת, בעיניי, התייחסותה של מרית בן ישראל, "סופרת, כותבת על אמנות בינתחומית ועל אגדות" - בבלוג שלה, "עיר האושר" - לַספר, בכלל, ולאיוריו, בפרט.
מוסיפה סרטון מתוך אתר YOUTUBE של מכללת לוינסקי, בו מוצגת שיחה של עדנה מישורי עם שירה פליקס, מנחת תוכנית "המקצוענים":

ספר נוסף הינו יד הפלא: קסם של חבר מאת זוהר אביב (הוצאת מודן, 2006), המכוּוָן לגילאי 7-12. "דניאל, הילד החדש שהגיע לכתה, הוא ילד חכם ויפה, וממבט ראשון רן השמנמן בטוח שכלם ירצו להיות חברים שלו. אלא שאז מתברר שדניאל הוא ילד אוטיסט, וכולם מתרחקים. רן, שאינו חושש להתחבר לילד שונה, מצליח להתיידד עם דניאל ויחד הם יוצאים למסע בעקבות האבן הקסומה. במהלך המסע נתקל רן בהפתעות רבות שמובילות לתהפוכות בחייו."
על פי זהר אביב הספר מבוסס על סיפורו של ילד אמיתי, דניאל עמית.
מוסיפה קישורים לפעילויות בעקבות הספר:
פעילות בעקבות הספר / זוהר אביב
מקבץ פעילויות בעקבות ספרי הסידרה / יעל שדה וזוהר אביב
מידע על הספר והצעה לפעילות / "בין הצלצולים", הסתדרות המורים
בהקשר לדניאל עמית, גיבור הספר, בסרטון המוצג להלן, הוא שר את השיר "להיות או לא לחיות" שנכתב עבורו על ידי רוני פילו ויהלי מורן זליקוביץ והולחן על ידי אבי שבת (קאיזן). השיר בוצע בערוץ הילדים.
מצטטת מהשיר:
"הייתי רוצה לחיות בעולם שיקבלו אותי
כי גם השתיקה שלי חזקה
וגם המילה שלי עדיין יפה
הייתי רוצה לחיות בעולם שיקבלו אוטיסט
כמו את כולם..."

שיר נוסף שנכתב עבור דניאל עמית הינו חוֹמוֹת (מילים: רוני פילו, לחן: אבי שבת). הציורים בקליפ - פרי יצירתו של דניאל.
מצטטת מהשיר:
"אין דבר כזה רגיל

ואין אף אחד נורמלי

תנו להיות מה שאני

תנו להיות מה שבא לי."

הספר יש לי אח מיוחד מאת מאיה אריאל, אמא לילד עם אוטיזם (איורים: יעל קמחי, הוצאת רימונים, 2008), מגולל שיח בין אם ובתה, מיקה, אודות אחיה המיוחד. דרך שאלות הבת אנחנו נחשפים לעולמם של הילדים עם הצרכים המיוחדים, לקשיים וגם לאושר.
ראיון עם מאיה אריאל: "יש יופי בשונות" פורסם על ידי סמדר שיר ב"ידיעות אחרונות" ב-25.11.08.
ביקורת על הספר ודפים מתוכו מוצגים בבלוג של nuritha.

הספר המרגש והנוגע ללב, המִקרה המוזר של הכלב בשעת לילה מאת מארק האדון (מהדורה לנוער*, הוצאת מחברות לספרות, 2004), מספר את סיפורו של כריסטופר בן החמש-עשרה, נער יוצא דופן, הלוקה בתסמונת אספרגר. "הוא פותר בקלות חידות מורכבות במתמטיקה, הוא אלוף במשחקי מחשב, והוא ניחן בזיכרון נדיר ובתשומת לב לפרטים הקטנים ביותר. אבל כריסטופר הוא נער בודד. הוא מתקשה לתקשר עם בני האדם. הוא לא מבין את הבעות הפנים שלהם, את מה שהם חושבים ומרגישים באמת. לילה אחד כשהוא יוצא לטייל לבדו, הוא מגלה שמישהו הרג את הכלב של השכנים. כריסטופר בטוח שהוא יכול למצוא את הרוצח. אבל החקירה מסתבכת. היא מובילה אותו אל האנשים הקרובים לו ביותר. האם יצליח לפענח את התעלומה? האם יוכל לעמוד לבדו מול העובדות הקשות שיתגלו בפניו?"

אריאנה מלמד כתבה בכתבת ביקורת על הספר,"חיים בלי חיבוק": "מעטים הם הספרים שאפשר להגיד עליהם בביטחון מלא, 'כזה דבר עוד לא קראתי אף פעם'. מעטים עוד יותר הם אלה שלא סתם מרגשים ונוגעים, אלא פשוט שוברים את הלב ואחר כך עוד תובעים מחשבה על השאלות הכי חשובות שנוכל לשאול את עצמנו." (YNET, 26.5.04).

ברשומה "שרלוק הולמס, מאחוריך", שעלתה לאחרונה (4.10.12) לבלוג של רן יגיל במעריב-NRG, תלמה פרויד כותבת על החיבור המיוחד של כריסטופר לשרלוק הולמס. היא מציינת: "הנער מזדהה עם החשיבה השרלוק הולמסית, שמהרבה בחינות כה קרובה לשלו וטבעית לו - בהיותו מתבונן רגיש ששם לב לפרטים הקטנים שרובנו היינו מחמיצים ושיודע להסיק מהם מסקנות לוגיות. חמוש בדמות העל של הולמס הנערץ עליו הוא יוצא לפתור את תעלומת מות הכלב - וגם לכתוב על זה מותחן."

בעקבות הספר, מעלה גם ברשומה זו, פרק מתוך התוכנית "קריאת כיוון", בו אבירמה גולן מארחת את רפאלה סלומון, הלוקה בתסמונת אספרגר, את אמה, רבקה סלומון, ואת עדנה מישורי.

מצטטת את רפאלה סלומון מתוך השיחה: "אני חושבת שזה ספר מעניין. אבל לא כל כך נהניתי לקרוא אותו...כי קודם כל, הוא יותר מדי מציאותי בשבילי. יותר מדי מציאותי...ואני חושבת שאם לסופר היה אספרגר, אם מישהו עם אספרגר היה כותב את זה, הייתי מתחברת הרבה יותר...".

(* לא הצלחתי להבחין בהבדלים משמעותיים בין המהדורה הרגילה לבין המהדורה לנוער).

לקראת סיום, מעלה קישור לחוברת צביעה לספר של Mary Carpenter - טמפל גרנדין - חיי בתמונות (באנגלית):
Temple Grandin - My Life in Pictures - A Coloring Book for Children about 
Autism by Mary Carpenter, Illustrated by autistic artists.Barnes & Noble
טמפל גרנדין היא חוקרת אמריקאית למדעי ההתנהגות, סופרת ומעצבת סביבות גידול ומכשירי שחיטה לבעלי חיים, פרופסורית ומרצה מן המניין באוניברסיטה של מדינת קולורדו. גרנדין שהיא עצמה אוטיסטית, היא מומחית בעלת שם עולמי בתכנון מתקני אחזקת בקר. היא פירסמה ספרים רבים, הן בנושאי אוטיזם והן בנושאי התנהגות בעלי חיים.

בהקשר לטמפל גרנדין, מעלה קישור לסרטון ב-TED (אנגלית בליווי כתוביות בעברית) בו היא מרצה בנושא "העולם זקוק לכל מיני מוחות". בהרצאתה היא משוחחת על הדרך בה פועל מוחה, ומספרת על יכולתה "לחשוב בתמונות", שמסייעת לה לפתור בעיות שמוחות טיפוסיים מבחינה עצבית עלולים להחמיץ. טענתה היא שהעולם זקוק לבני האדם שנמצאים בקצה האוטיסטי של הספקטרום: החושבים הוויזואליים, החושבים בתבניות, החושבים במילים, וגם כל מיני ילדים "חנוניים" וחכמים.

משך ההרצאה: כעשרים דקות (מרתקות).
הקלקה על show transcript בצד ימין בתחתית המסך - מאפשרת לקרוא את תמליל השיחה (גם) בעברית.

בהמשך הדרך, אשקול לייחד רשומה נוספת לספרי עיון וספרי קריאה בעברית בנושא לקות בתקשורת ברצף האוטיסטי.

להתראות,
אילנה

מתחילים לקרוא (גם ברשת האינטרנט)

זהו זה. החגים כבר (כמעט) חלפו, היורה כבר התארח כאן, הֵפִיחַ ריח כלשהו של תקווה, על פי תחושתי.

זה הזמן לצאת לְדרך ההוראה וההוראה המתקנת בקריאה, ברוח אופטימית ובמבט תקשובי.

ברשת האינטרנט מוצעים מבחר אתרים בתחום הוראת הקריאה, מרביתם ללא תשלום, אך דורשים הרשמה קצרה. לעניות דעתי ומניסיוני האישי, מרבית האתרים, ראויים, מקצועיים, מתאימים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים אך גם לתלמידים "רגילים".
ברשומה זו אסקור בקצרה מבחר אתרים העוסקים בהוראת הקריאה ובהוראה מתקנת בקריאה.
ממליצה לערוך סיור בכל אחד מהאתרים ולהתנסות בהם לפני שילובם בעבודה היום יומית.

התוכנית גמבה פותחה על-ידי מט"ח בליווי אקדמי ופדגוגי של מרכז חדד באוניברסיטת בר אילן. 

לתוכנית 2 חלקים: חלק 1 המתמקד בעיצורים ובתנועות, חלק 2 המכוון לטפל בתופעות ייחודיות".

התכנית ניתנת חינם, אך יש לבצע תהליך הרשמה קצר. ההרשמה מאפשרת למורים לבנות תפריט ייחודי לכל תלמיד ותלמידה; התלמידים יקבלו מידע רציף על הצלחותיהם; והמורים יקבלו דו"ח מקיף על הפעילות של כל תלמיד ותלמידה: מספר פעמים שביצעו פעילות, ורמת תפקודם בכל פעם.

מצטטת מהאתר:

"התכנית גמבה 1 היא הראשונה בסדרת כלים, שעניינם הוראה מתקנת בקריאה לתלמידים מתקשים ו/או לקויי למידה. התכנית יכולה לסייע גם לתלמידים רגילים, הזקוקים לתרגול נוסף בשלבים הראשוניים של רכישת הקריאה. התכנית מתאימה לטווח רחב של גילים: העיצוב והפנייה אל הלומדים מתאימים גם לתלמידים בכיתות גבוהות.
בתכנית זאת התלמידים רוכשים את יכולות הקריאה הבסיסיות באופן שיטתי ומדורג, באמצעות מגוון רחב של סוגי תרגילים ובעזרת אלפי מילים ומאות משפטים. התכנית מודולארית, ולכן המורים יכולים לבחור לכל תלמיד ותלמידה את שלב הלמידה ואת סוג התרגול הנחוץ להם.
התוכנית מניחה שהלומדים מכירים את אותיות הא-ב ואת צליליהן (יחד עם זאת ניתן לתרגל את צלילי האותיות ב"כלי הצירופים"."

יש להדגיש ש"גמבה 1 עוסקת בעיקר בהקניה של כתיב מנוקד. התרגול מתחיל בתרגול פונולוגי ובהתאמה גרפמית פונמית לשם שליטה מלאה בעיצורים ובתנועות וקידוד תקין. "

באתר גמבה חלק 1: עיצורים ותנועות מוצגים רציונל  התוכנית והמִבנה שלה.

"התכנית גמבה 2 - תופעות ייחודיות היא השנייה בסדרת כלים, שעניינם הוראה מתקנת בקריאה לתלמידים מתקשים ו/או לקויי למידה, במיוחד במעבר לטקסט חסר ניקוד. התכנית יכולה לסייע גם לתלמידים רגילים, הזקוקים לתרגול נוסף בשלב המעבר מטקסטים מנוקדים לטקסטים חסרי ניקוד. התכנית מתאימה לטווח רחב של גילים: העיצוב והפנייה אל הלומדים מתאימים גם לתלמידים בכיתות גבוהות.

יש להדגיש ש"גמבה 2 עוברת לתופעות מיוחדות בשפה העברית, תוך התייחסות לשתי מערכות הכתיב בהן הייצוג הכפול והמורכב של אותיות האהו"י, הייצוג הכפול של אותיות בכ"פ, תופעות מיוחדות בעקבות אותיות גרוניות (ח'/ע') וש שמאלית. כל זאת תוך כדי הקפדה על חשיפה לאוצר מילים רחב, תרגול בתוך שדות סמנטיים והקשר תחבירי, וכן עבודה מטה- קוגניטיבית ומתן פיגומים ובקרה."
גם באתר גמבה 2 מוצג רציונל התוכנית ומידע נוסף.
להתרשמות כללית מאתר גמבה 2, מזמינה לצפות בסרטון מתוכו, המסביר ומדגים את ההבדל בין אותיות דגושות לאותיות רפות:

אתר מומלץ נוסף הוא מילה היא רק התחלה של חגית אמסטרדם פרנקל, מורה וגננת ושילוב במתי"א שומרון. חגית מספרת באתרה: "כמורה וגננת שילוב, אני עובדת עם ילדי הגיל הרך גנים וכיתות היסוד ומלווה אותם בשלביהם הראשונים בעולם הקריאה והכתיבה. וכך, כשאני רואה את הדרך שהם עוברים, את הקשיים ולעיתים התסכול, נולד בי הצורך לעזור להם ולעבור אתם צעד אחר צעד את הדרך וכך נולדו לי הסיפורים והפעילויות הנלוות שדרכם יכולה לעזור בקידומם."
באתר ניתן לעבוד עם הילד ולקדמו בקריאה או בהכנה לקריאה בכל שלב בו הוא נמצא, עד להפיכתו לקורא מיומן. כמו כן, מצורפות פעילויות בהבנת הנקרא בהלימה לחינוך הלשוני ולמטרותיו. 

מעִניין לעִניין, ממליצה בחוֹם על ספרה של חגית אמסטרדם פרנקל, היה פעם קמץ בישן (הוצאת צבעונים,2007), "סיפור עלילה שופע צבעים ושמחה שנועד לעזור לילדים בלימוד הקריאה. הגיבור הוא הקמץ הביישן שישב לבדו בגן. שאר התנועות - שהן חבריו הטובים - מצטרפות אליו בזו אחר זו, וכל אחת משתמשת בצליל שלה ומוסיפה אותו למאגר. התנועות עוצבו כיצורים חיים, והילדים יכולים להפנים דרכן את עקרון הסמל הגרפי המציין תנועה. בדרך מיוחדת זו הם רואים את התנועה וגם שומעים פעמים רבות את הצליל שלה."

הספר מתאים לילדי גן חובה ולכיתות א בחינוך הרגיל, ולתלמידים בכיתות ב - ג המתקשים ברכישת הקריאה.

באתר הוצאת הספרים מוצג רגע של קריאה מתוך הספר וכן הצעות שמטרתן לקדם מצבי קריאה בעזרת הספר.

האתר בסימן קריאה - כה פשוט וטוב לדעת קרוא וכתוב, מוקדש לזִכרה של שרה אל-רם (1937-2006), מורה ומנהלת, שניהלה גם את סניף ניצן רמת גן. שרה חיברה חוברת לימוד קריאה המיישמת את עקרונות הלימוד בהם האמינה ולפיהם פעלה. החוברת היא הבסיס לאתר. הלימוד מחולק ל-6 שלבים, המדורגים על פי התנועות, כאשר כל שלב מחולק למספר שיעורים. בכל שלב - דפי לימוד הניתנים לשמירה במחשב האישי ולהדפסה.

באתר שלומית אולצ'יק - שלומדים מוצגים תומכי זיכרון ל"סימני הניקוד" במצגות פשוטות ובדפי עבודה נלווים. אלה מכוונים לבסס את השליטה באבני היסוד בקריאה. אישית, אינני "מתחברת" לתומך הזיכרון של הקמץ, משום הקונוטציה האלימה: "הקמץ דומה לפָטיש והוא נותן מכה לאות. אלף אומרת: אָ, כי "כואב" לה, לכן אלף עם קמץ אומרת אָ . A". יחד עם זאת, לעניות דעתי ומניסיון אישי, תומכי הזיכרון של שלומית אולצ'יק עשויים לקדם את השליטה באבני היסוד של הקריאה.
מעלה להלן סרטונים קצרצרים מ-YOUTUBE, ללא מלל קולי, המציגים את תומכי הזיכרון:

מוסיפה קישור לסרטונים נוספים ב-YOUTUBE, המדגימים את ההבדל בין אותיות דגושות לאותיות רפות על-פי שלומית אולצ'יק:

גם ספר הניקוד של הגמדים, פרי יצירתה של שלומית אולצ'יק (כתיבה ואיורים), שהפורמט שלו "גמדי", עשוי לבסס את הידע של "סימני הניקוד". ממליצה בחוֹם על הספר, המונח בספרייתי וששימש אותי בעבודתי בעבר, למרות הקונוטציה השלילית של תומך הזיכרון של קמץ-פתח!

מְעֵבֶר להוראת אבני היסוד בקריאה, יש לטפח ולבסס אצל התלמידים את שטף הקריאה, דהיינו: היכולת לקרוא טקסט במדויק, במהירות ובאינטונציה המתאימה. תלמידים הקוראים באיטיות ובאורח בלתי רציף, יתקשו לעיתים להבין את הנקרא. שטף הקריאה יאפשר להם ולמוריהם להקצות את הזמן ואת המשאבים הדרושים להם להבנת הנקרא.

לצורך הטיפוח של שטף הקריאה, צוות הפיתוח של מט"ח בנה אתרים מתאימים, בעברית, באנגלית ובערבית.
מטרת האתר שטף קריאה בעברית, המתאים לתלמידים מכיתה ג' עד כיתה י"ב, היא הגברת שטף הקריאה באמצעות אימון ותרגול במחשב. 
האתר מכיל טקסטים קצרים ב-4 רמות קושי, שנקבעו, בין היתר, על-פי אורך הטקסט, מורכבותו והנושא הנדון בו. הסוגות ונושאי הטקסטים רבים ומגוונים, וכך התלמידים יכולים לבחור נושא שמעניין אותם. 

רוב הזמן התלמידים יכולים לעבוד באופן עצמאי, בקצב המתאים להם, ולהציב לעצמם מטרות ממוקדות, תוך קבלת משוב על הישגיהם. לצורך מעקב אחר ההתקדמות התלמידים, הנתונים של הרשומים במערכת נשמרים, באמצעות מדידות הזמן שהם מבצעים.

באתר מוצג מידע להורים ולמורים וכן רקע תיאורטי בנושא שטף קריאה וכן המלצות יישומיות לקידום השטף, מְעֵבֶר לפעילות באתר.
מזמינה לקרוא כתבה (גם) בנושא אתר "שטף קריאה" באתר YNET הורים (24.8.10).

צוות הפיתוח של מט"ח הקים שני אתרים נוספים המכוונים לקידום שטף קריאה - באנגלית ובערבית.
הראשון - שטף קריאה ENGLISH, שמטרתו  הגברת שטף הקריאה באנגלית באמצעות אימון ותרגול במחשב. האתר מתאים לתלמידים מכיתה ו' עד כיתה יב'.
מצטטת מהאתר: "ילדים שהתקשו ברכישת שפת אם יתקשו בדרך כלל גם ברכישת שפה שנייה. אותם קשיים שהם חוו בעת רכישת השפה הראשונה על פי רוב יבואו לידי ביטוי בתהליך רכישת השפה הנוספת. התערבות מוקדמת, הכוללת אימון רב בקריאה בשילוב עם עבודה על אוצר מילים עשויה לשפר את שטף הקריאה בשפה שנייה."
לאחרונה עלה לרשת אתר נוסף מבית מט"ח, המכוון לטיפוח שטף קריאה בערבית. מידע על האתר מוצג במדור חינוך מיוחד באתר מט"ח. 

אורית אבן חיים, מורה ומדריכה לשילוב התקשוב בהוראה בחינוך המיוחד (והמורה הנפלאה שלי בהשתלמות "היכרות עם כלי גוגל"), מציעה באתרה "אשנב לחינוך" להיעזר בתוכנת  spreeder לשיפור שטף הקריאה. אורית מציעה גם להיעזר ב-POWERPOINT לשיפור קצב ואיכות הקריאה. דרך נוספת המוצעת על ידה - 

הקלטה באמצעות תוכנת Audacity (ר' הסבר באתר). 

עוד על קריאה ברשת, תומכי זיכרון ושטף קריאה - (אולי) ברשומה נפרדת בהמשך הדרך.

להתראות,
אילנה